Abstract
כותרת סרטה של שנטל אקרמן היא בעצם כתובת מלאה. כמו מכתב מוגשם באה במאית הסרט, שנטל אקרמן, לבקר אצל ז'אן דילמן, אישה המתגוררת עם בנה בדירה ברחוב קה דו קומרס 23, בבריסל. מכל המכתבים (הספורים אמנם) שמגיעים אל הכתובת הזאת, נוחתים בדואר או מגולמים באנשים (השכנה, התינוק, הלקוחות), הבמאית היא היחידה שמבקרת במכלול החדרים, שמתוודעת לחללים הפנימיים של הבית. עד לכניסתה של הבמאית לביתה, ז'אן דילמן שרויה בבדידות כמעט גמורה; כעת, לראשונה, מישהי מתקרבת אליה, מצלמת אותה בזמן אמיתי, מלפנים, מן הפרופיל ומאחורי הגב, כמבקשת להקיף אותה. אך כמה אפשר להתקרב אליה באמת? האם אפשר לדעת אותה באמת? מבטה של הבמאית, כמו מכתב, פולש מן החוץ פנימה. זהו ההיקף שלו, אלה גבולותיו (מתוך המאמר)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 1-6 |
| Number of pages | 7 |
| Journal | תקריב |
| Volume | 22 |
| State | Published - Dec 2021 |