כיצד נשכחו קבוצות הכיבוש? מבט סוציולוגי על המאבק האלים על קרקע בגליל התחתון, 1914-1908

דניאל דה-מלאך, לב גרינברג

Research output: Contribution to journalArticlepeer-review

Abstract

המאמר עוסק בקולוניזציה הציונית בגליל התחתון בשנים 1908–1914. אנו בוחנים אותה מפרספקטיבה של "סוציולוגיה מרובת ארועים" ומתייחסים, בעקבות מייקל מאן, לשימוש בכוח צבאי כמקור עוצמה נבדל משלושה מקורות אחרים – כלכלי, פוליטי ואידאולוגי. במוקד הניתוח עומדת התגבשותו של דפוס קולוניזציה חדש, "התיישבות מתעמתת", המאופיין ביכולת של המתיישבים להפעיל כוח פיזי במטרה להגן על עצמם ועל רכושם בתהליך הדחיקה של האוכלוסייה המקומית מהקרקע. ראשיתו של דפוס זה ב-1908, במאמציה של ההסתדרות הציונית להשיג אוטונומיה יהודית באזור באמצעות שליטה ברוב הקרקע. לשם כך תמכה ההסתדרות בארגון השומר והקימה "קבוצות כיבוש" שיתופיות בדגניה, במרחביה, בחטין ועוד. דפוס ההתיישבות החדש, שנוצר בתהליך של ניסוי וטעייה, נבדל מהגישה המתונה של ארגון יק"א, והיה אפקטיבי יותר בדחיקת האוכלוסייה הערבית מהקרקע. עם יישומו התפתח מאבק אלים בין המתיישבים היהודים לשכניהם, והמאבק הזה הפך לגורם מרכזי בעיצוב הזהות הקולקטיבית של היהודים והערבים בארץ. בחינת הדינמיקה שלו בראשיתו פותחת פתח למבט חדש על פרויקט הההתיישבות היהודית בארץ. (מתוך המאמר)
Original languageHebrew
Pages (from-to)59-87
Number of pages29
Journalסוציולוגיה ישראלית: כתב-עת לחקר החברה הישראלית
Volume2
Issue number20
StatePublished - 2019

Cite this