כשניתן לחייך זאת... הומור ונרקיסיזם במרחב הטיפולי וההדרכתי

Research output: Contribution to journalArticlepeer-review

Abstract

הומור מוגדר על-ידי פרויד - "מההישגים הנפשיים הגדולים ביותר". הוא עוזר לקבל את המציאות, להשתחרר מאשליתיות, אך בו-זמנית הוא מעין מנגנון מאלחש, מציע הקלה מהמציאות הכואבת. נגזר מכך היחס של הומור לנרקיסיזם. הוא יכול לשמש אמצעי לריכוך להגחה או לטרנספורמציה בנרקיסיזם, אך זאת - תוך הטענה נרקיסיטית מסוימת בו-זמנית, לאחר סקירה תיאורטית על הומור ושימושיו במרחב הפסיכואנליטי, תבחן המחברת את היחסים בין שימוש בהומור לבין נרקיסיזם במרחב זה, בטיפולים ובהדרכות. תדגים בדוגמאות קליניות את הפוטנציאלים שבהומור כשהוא נוצר על-ידי כל אחד מהצדדים, כמו גם מתוך האינטראקציה והיחד. ותתייחס גם לסכנות החבויות בשימוש בו. לסיום, תגע בהיבטים אתיים - חשיבותה של גישה מחוייכת, צנועה, הומוריסטית, כלפי עצמנו בראש ובראשונה ואף כלפי מטופלינו. (מתוך המאמר)
Original languageHebrew
Pages (from-to)246-253
Number of pages8
Journalשיחות: כתב-עת ישראלי לפסיכותרפיה
Volume32
Issue number3
StatePublished - Jul 2018
Externally publishedYes

Cite this