Abstract
מדיניות בריאות הציבור בישראל גובשה בשנות החמישים בהנהגתם של ד"ר יוסף מאיר וד"ר חיים שיבא, מנכ"לי משרד הבריאות בשנים 1948-1953 ובסיוע ארגוני בריאות ורווחה בינלאומיים כגון יוניצ"ף וארגון הבריאות העולמי, על מנת להתמודד עם בעיות הבריאות הקשות בתקופת העלייה הגדולה. מדיניות זו זכתה להישגים רבים, החל מביעור המחלות הזיהומיות מהן סבלו העולים וכלה בשיפור תוצאי הבריאות של התושבים, כפי שבאו לידי ביטוי בתוחלת החיים של כלל האוכלוסייה. השירות התבסס בעיקר ע"י חינוך לבריאות, חיסונים והטמעת נוהגי בריאות באמצעות תחנות טיפת חלב ושירותי הבריאות בבתי הספר, יחד עם מבצעים ייחודיים כמלחמה במגפות כגון פוליו או שחפת. (מתוך המאמר) הערות: משה פיינסוד
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 9-22 |
| Number of pages | 14 |
| Journal | רפואה ומשפט |
| Volume | 40 |
| State | Published - 2009 |
