Abstract
מה עושה מי שנשארה מחוץ לדלת, מחוץ לחיק משפחתי כלשהו, ללא נקודת אחיזה? בספרה השלישי מציעה מיטל זהר כמה תשובות לשאלה הזו: אפשר להסתגר פנימה למרחב תודעתי פסיכדלי, אפשר לבנות "אני" ובית אלטרנטיבי מחוץ לדי־אן־איי הנתון, אפשר לרחף בחלל שבין "אור לבן, חור שחור" כשמו של המחזור הסוגר את הספר. המטאפורה היסודית של "שורשים" והאופן שבו האני האינדיבידואלי מתמקם מולם, מסתבך, נחלץ מהם ומתרקם מחדש במקום אחר או לא – מלווה את הספר באופנים שונים לכל אורכו. הנטייה הזו לשוליים, שהיא כאמור הכרח עבור מי שנשאר מחוץ לדלת ונדרש ליצור את ה"אני" שלו מחדש, בנפרד - מאפשרת לזהר לעסוק באדם באופן לא דוגמטי. (מתוך המאמר)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Journal | פנס |
| State | Published - Sep 2024 |
Cite this
- APA
- Author
- BIBTEX
- Harvard
- Standard
- RIS
- Vancouver