ליצור חיים מן המת: השרשתם של נרטיבים לאומיים בישראל בשם הזכות להורות

הקדמה המדעית והטכנולוגית של הרפואה המודרנית סיפקה מגוון פתרונות לסוגים שונים של בעיות פריון. טכנולוגיות הפריון המתקדמות נתנו מענה למצבים חברתיים שונים. אחד המצבים שמצאו פתרונם באמצעות טכנולוגיות הפריון המתקדמות הוא זה שבו אדם הנותר בחיים מבקש להביא צאצא מזרע יקירו הנפטר. האדם פונה בבקשה ליטול זרע מן הנפטר ולשמור אותו בתנאים שיאפשרו לו לעשות שימוש בזרע זה לצורך הולדה (להלן: טכנולוגיית ההפריה לאחר המוות). מלבד התייתרותו של הצורך ההכרחי באקט המסורתי של מגע מיני ישיר לשם הולדת צאצאים הוביל פתרון רפואי-טכנולוגי זה לעיצוב מחדש של מושגי יסוד המשויכים לתחום הפריון וההולדה. מושג התא המשפחתי התרחב למבנים לא קונבנציונליים של חיים משותפים, הכוללים גידול ילדים. גם מושג ההורות – בשונה מהורות פעילה המתייחסת ליכולת ההורית לשותפות בתהליך גידול הילדים (להלן: הורות חברתית), הורות שתחילתה לאחר מות ההורה – משמעה הורות פסיבית (להלן: הורות גנטית). נוסף על כך,טכנולוגיית הפריון של הפריה לאחר המוות עימתה את המרחב החברתי הנוגע לילודה עם שאלות חברתיות, מוסריות, משפטיות, דתיות ורפואיות נוקבות, הנוגעות לזכויות יסוד. מרחב חדש זה מאלץ אותנו לצאת ממסגרת הדיון הקונבנציונלי הצר ולשאול שאלות חדשות בביו- אתיקה, גם בנוגע להסדרה וליישום ראוי של טכנולוגיות פריון מתקדמות ומבטיחות. במאמר זה, המתמקד בהקשר החברתי, הביו- אתי והמשפטי של יישום טכנולוגיה רפואית זו בישראל, אני מבקשת להציע גישה חלופית, נרטיבית באופייה, המציעה לבחון את השימוש בטכנולוגיות רפואיות בהקשר החברתי שבו הן מיושמות, במקרה זה בקונספט הישראלי. הסתכלות מכוונת זו עשויה למקד את העדשה בנרטיבים לאומיים כדוגמת נרטיב ה"פרו ורבו" ונרטיב ה"טוב למות בעד ארצנו", כפי שאציע במאמר זה, ולהאיר באור שונה את השימוש שנעשה בטכנולוגיית ההפריה לאחר המוות. לצורך זה, אעשה שימוש בניתוח מסמכים ארכיוניים, כתבות עיתונות וכן מסמכים נורמטיביים מתחום החקיקה והפסיקה, שעסקו בנושא זה מאז שנות השמונים של המאה הקודמת במדינת ישראל ושימשו במאמר זה מסד הנתונים האמפירי לחקירת התפתחות התחום בישראל. (מתוך המאמר)The scientific and technological advancement of modern medicine has provided a variety of solutions to different types of fertility problems. Advanced fertility technologies have addressed various social situations. One of the situations that have been resolved using advanced fertility technologies is that in which a surviving person seeks to bring forth a descendant from the seed of a deceased loved one.The person is asked to take sperm from the deceased and preserve it, allowing her to use this sperm for reproduction (hereinafter: post-mortem fertilization technology). In addition to relinquishing the necessary need for the traditional act of direct sexual contact for the birth of offspring, this medical-technological solution has led to the redesign of basic concepts associated with the field of fertility and reproduction. The concept of the family unit has expanded to include unconventional structures which include child-rearing arrangements. The concept of parenthood - unlike active parenting, which refers to the parent's ability to participate in the process of raising children(hereinafter: social parenting), that begins after the parent's death - also means passive parenting(hereinafter: genetic parenting). In addition, the fertility technology of postmortem fertilization has confronted the social space concerning childbirth with poignant social, moral, legal, religious, and medical questions relating to fundamental rights. This new space forces us to step outside the framework of the narrow conventional discussion and ask new questions in bioethics, also regarding regulation and proper application of advanced and promising fertility technologies. In this article,which focuses on the social, bioethical, and legal context of the application of this medical technology in Israel, I seek to offer an alternative, narrative approach which proposes to examine the use of medical technologies in the social context in which they are applied, in this case the Israeli concept. This deliberate look may focus the lens on national narratives such as the "pro and con" and the "right to die for our country" narratives, as I suggest in this article. For this purpose, I use the analysis of archival documents and press articles as well as normative documents from legislation and case law which have dealt with this issue since the 1980s in the State of Israel and which Icon tend serves as the empirical database for investigating the field's development in Israel.