ללכת שולל גלוי עיניים: השכחה והכחשה קולקטיבית - עקירת הפלסטינים ב-1948: השכחה והכחשה קולקטיבית - עקירת הפלסטינים ב-1948

Research output: Chapter in Book/Report/Conference proceedingChapter

Abstract

המאמר מציג ומנתח את מנגנוני ההשכחה של החברה הישראלית בנוגע לעקירת הפלסטינים ב-1948. המחבר טוען שמדובר בעקירה כפולה: עקירתם של הפלסטנים מהמרחב שהוגדר כישראלי ב-1948, ועקירתו של זכרון העקירה מהזיכרון הקולקטיבי היהודי-ישראלי. עניינו האמפרי של חיבור זה הוא ההשכחה או השיכחה של טראומת הנכבה הפלסטינית. השכחה היא אחד המנגנונים להתמודד עם טראומה. רם מראה כי החל בשנות ה-90 של המאה ה-20 הופיעו בישראל סדקים ב'משטר ההשכחה'. בכתיבתו מוארת פרספקטיבה בלתי מוכרת בדיון בטראומה הפלסטינית, והיא זווית ההתבוננות של התוקף - שבוחר להכחיש את הטראומה הקולקטיבית ולהבנות את הזיכרון הקולקטיבי כך שזו תימחק, אך בסופו של דבר אינו יכול להתחמק מהבקיעים הנוצרים בחומה שיצר. (מתוך המאמר)
Original languageHebrew
Title of host publicationבסימן טראומה (קובץ בעריכת מיכל אלברשטין, נדב דוידוביץ', רקפת זלשיק)
Place of Publicationבני ברק
Publisherהוצאת הקיבוץ המאוחד
Pages25-77
Number of pages53
ISBN (Print)9789650207670
StatePublished - 2016

Cite this