Abstract
תפוצתם הרחבה של הדפוסים ביחס לכתבי היד הפכה את נוסח הדפוס לנוסח המצוי, ועל כן בדרך כלל גם לנוסח המוסמך. מאמר זה מבקש לעמוד על השתקפותה של תופעה זו בגלגוליה של מסורת קבלית על ראשית הקבלה. כפי שנראה, מאחורי הופעתה של המסורת הזו וגלגוליה עמד פולמוס סמוי סביב שאלות של מהות וסמכות, והפוסק האחרון בשאלה עקרונית זו היה נוסח הדפוס המעובד והמשובש. נוסח זה הוא שהתקבל בבתי המדרש הקבליים מכאן ואילך, ואף שימש מקור השראה ותקדים היסטורי. המאמר מתמקד בגרסה המלאה ביותר שלה וגם הנפוצה ביותר של מסורת קבלית זו, כפי שהיא באה ברוב הדפוסים של פירוש התורה לר' מנחם רקנטי. הסתמכותו של ר' חיים ויטל על מסורת 'גילוי אליהו' לראשוני המקובלים לא הייתה היתד האחת שעליה נשענה כל המערכה על מעמדה של קבלת האר"י. ואולם העובדה שר' חיים ויטל הציב אותה בקדמת הבמה – בהקדמתו לספר 'עץ חיים', הקדמה המשמשת למעשה כמבוא כללי וכמנפיסט לקבלת האר"י – עשויה ללמד עלהחשיבות שהוא ראה בה לביסוס תקפותה וסמכותה של קבלת האר"י בתוך עולם מסורתי זהיר וחשדני. מכל מקום, המשקל שניתן כאן למקור מפוקפק ולגרסה מפוקפקת עוד יותר על מנת לעגן את סמכותה של קבלת האר"י בתקדימים קודמים, וההסתמכות על פרפרזה תמציתית וייחוסה המוטעה בדפוס, עשויים להמחיש שוב– הפעם מן הפרספקטיבה של ספרות הקבלה– עד היכן הגיע כוחו של הדפוס בהשפעתו על ההיסטוריה האינטלקטואלית והדתית כבר במאות השנים הראשונות לקיומו.
Original language | Hebrew |
---|---|
Title of host publication | דרך ספר |
Subtitle of host publication | שי לזאב גריס |
Editors | אבריאל בר-לבב, עודד ישראלי, יונתן מאיר, אברהם (רמי) ריינר |
Place of Publication | ירושלים |
Publisher | כרמל |
Pages | 77-92 |
Number of pages | 16 |
ISBN (Print) | 9789657778845 |
State | Published - 2021 |