Abstract
המאמר עוסק בזיקה שבין השימוש במילים לבין דרגת ההכרה הראשונה. כרבים מבני תקופתו, שפינוזה התייחס אל הלשון בחשדנות. הקשר בין המלה ובין מסומנה מבוסס בעיניו על זיקה אסוציאטיבית, ומשום כך משמעה כבול בהכרח לתכניו האסוציאטיביים של המשתמש במלה. לטענתו, המונחים הטרנצנדנטליים משמיטים הבדלים חשובים, והם נובעים ממגבלות התפיסה וההכרה. קל להבין, איפוא, מדוע בעיני שפינוזה הלשון היא מקור להכרה מסולפת. בנוסף, שפינוזה רומז על קשר בין שימוש במילים ובין אי-הבנה, כשעיקרו של המאמר עוסק בבירור משמעותו של קשר זה: כך, שפינוזה מתאר את אי-ההבנה כצדו השני של דיבור מכני, אוטומטי, הדומה לפטפוט תוכי. דרגת ההכרה הראשונה מתאפיינת על-ידי שפינוזה בשני מאפיינים: האדם אינו מבין, ואינו מודע לאי-הבנתו, והוא משתמש במילים מתוך הרגל, בלי להבחין כלל במשמעותן. לעיתים דיבור זה מצויר באמצעות הדימוי "פטפוטי תוכי" או "אוטומטון". במקומות האלה מתקבל הרושם שהדיבור החקייני, האוטומטי, ואי-ההבנה אינם רק מתחוללים יחד או שהאחד מבטא את השני, אלא הם קשורים זה לזה בקשר הדוק יותר. המאמר מצביע גם על דרך שימושו של שפינוזה בלשון המקובלת, תוך התייחסות להבדל בינו לבין מה שמאפיין בעיניו את דרך שימושם של פילוסופים אחרים. כך, אצל שפינוזה יחידות משמעות נבחנות זו מזו מתוך גזירה לוגית, ולא על סמך ליקוט מונחים מקובלים, לכן הוא יכול להצביע על מה שחסר בהם, ולהצביע על המכלול הטמון בהם. המאמר בוחן גם את התייחסותו של שפינוזה לאוצר המילים העוסק ברגשות, ובמסקנות העולות מניתוח זה.
| Translated title of the contribution | Chattering Like a Parrot: The Use of Words and Knowledge of the First Kind in Spinoza |
|---|---|
| Original language | Hebrew |
| Pages (from-to) | 153-170 |
| Number of pages | 18 |
| Journal | עיון: רבעון פילוסופי |
| Volume | 63 |
| State | Published - 2014 |