TY - JOUR
T1 - לקראת תאוריה של משטרים אתנוקרטיים
T2 - הפוליטיקה של התפשטות אתנו-לאומית
AU - יפתחאל, אורן
AU - גאנם, אסעד
PY - 2004/12
Y1 - 2004/12
N2 - במאמר זה נציע תאוריה פוליטית-גאוגרפית של משטרים אתנוקרטיים, תוך זיהוי משטרים כאלה כסוג מובחן שאינו דמוקרטי או עריצי. נגדיר את ההתפתחות ואת המאפיינים של מדינות אתנוקרטיות, נדגים אותם, ונבחן את השפעתם על יחסים אתניים ועל יציבות פוליטית. בעוד שמשטרים אלה מייצגים עצמם לרוב כדמוקרטיים, מטרתם העיקרית היא לקדם את האתניזציה של טריטוריות שנויות במחלוקת ושל מנגנוני עצמה ושלטון. ננתח את ההיגיון, המבנה, הסממנים וכיווני ההתפתחות של משטרים אלה, ונתייחס לקשר שבין משטרים אתנוקרטיים לבין מושגי מפתח כגון דמוקרטיה, מיעוטים, לאומיות אתנית, דת ו"מעמדות אתניים". לאחר דיון תיאורטי, ננתח בקצרה שלוש דוגמאות של משטרים אתנוקרטיים — סרי-לנקה, ישראל/פלסטין ואסטוניה. על בסיס הניתוח המשווה, נציע מודל ראשוני המזהה שישה "בסיסים משטריים" כמעצבים את הליבה ההגמונית של האתנוקרטיה: דמוגרפיה, קרקע והתיישבות, הכוחות החמושים, המערכת המשפטית, זרימת ההון והתרבות הציבורית. "בסיסים" אלה קובעים במידה רבה את מאפיינהם של "סממני המשטר", כגון פוליטיקה מפלגתית, בחירות, יחסי מגדר ואמצעי תקשורת. עם זאת, מעמדם ההגמוני של בסיסים אלה מאותגר לעתים קרובות על-ידי קבוצות המודחקות לשוליים בתהליך התפשטות האתנוס השליט. קבוצות אלה חותרות לנצל את ה"סדקים" הנובעים מייצוגה העצמי של מדינה כדמוקרטית, כדי לערער על הסדר האתנוקרטי. המתח האתנוקרטי-הדמוקרטי גורם לרוב לאי-יציבות מתמשכת ולסכסוכים אתניים עמוקים.
AB - במאמר זה נציע תאוריה פוליטית-גאוגרפית של משטרים אתנוקרטיים, תוך זיהוי משטרים כאלה כסוג מובחן שאינו דמוקרטי או עריצי. נגדיר את ההתפתחות ואת המאפיינים של מדינות אתנוקרטיות, נדגים אותם, ונבחן את השפעתם על יחסים אתניים ועל יציבות פוליטית. בעוד שמשטרים אלה מייצגים עצמם לרוב כדמוקרטיים, מטרתם העיקרית היא לקדם את האתניזציה של טריטוריות שנויות במחלוקת ושל מנגנוני עצמה ושלטון. ננתח את ההיגיון, המבנה, הסממנים וכיווני ההתפתחות של משטרים אלה, ונתייחס לקשר שבין משטרים אתנוקרטיים לבין מושגי מפתח כגון דמוקרטיה, מיעוטים, לאומיות אתנית, דת ו"מעמדות אתניים". לאחר דיון תיאורטי, ננתח בקצרה שלוש דוגמאות של משטרים אתנוקרטיים — סרי-לנקה, ישראל/פלסטין ואסטוניה. על בסיס הניתוח המשווה, נציע מודל ראשוני המזהה שישה "בסיסים משטריים" כמעצבים את הליבה ההגמונית של האתנוקרטיה: דמוגרפיה, קרקע והתיישבות, הכוחות החמושים, המערכת המשפטית, זרימת ההון והתרבות הציבורית. "בסיסים" אלה קובעים במידה רבה את מאפיינהם של "סממני המשטר", כגון פוליטיקה מפלגתית, בחירות, יחסי מגדר ואמצעי תקשורת. עם זאת, מעמדם ההגמוני של בסיסים אלה מאותגר לעתים קרובות על-ידי קבוצות המודחקות לשוליים בתהליך התפשטות האתנוס השליט. קבוצות אלה חותרות לנצל את ה"סדקים" הנובעים מייצוגה העצמי של מדינה כדמוקרטית, כדי לערער על הסדר האתנוקרטי. המתח האתנוקרטי-הדמוקרטי גורם לרוב לאי-יציבות מתמשכת ולסכסוכים אתניים עמוקים.
KW - אתנוקרטיה ; דמוקרטיה ; יחסי ערבים-יהודים ; מיעוטים ; סרי לנקה
UR - https://uli.nli.org.il/discovery/search?vid=972NNL_ULI_C:MAIN&query=lds05,contains,001078189
M3 - מאמר
SN - 1565-365X
VL - 4
SP - 761
EP - 788
JO - מדינה וחברה
JF - מדינה וחברה
IS - 1
ER -