TY - JOUR
T1 - מדידות כייל של רמות אינפליקסימאב (נוגדן חד שבטי ל-TNF-alpha) ורמות כייל של נוגדנים לאינפליקסימאב - השפעתן על קביעת הטיפול בלוקים במחלות שיגרון
AU - בראון-מוסקוביץ, יולנדה
AU - דגן, אמיר
AU - טולדנו, כוכבה
AU - מרקוביץ, דורון
AU - ספורי, עמאר
AU - בישארה-גרזוז, רימה
AU - נפאע, מוחמד א'
AU - רוזין, אלכסנדר
AU - נהיר, מנחם
AU - בלביר-גורמן, אלכסנדרה
N1 - גיליון מיוחד: רימטולוגיה
PY - 2017/7
Y1 - 2017/7
N2 - הקדמה: רמות גבוהות של נוגדנים לאינפליקסימאב (נוגדן חד שבטי ל-IFX, αTNF) עלולות לגרום לירידה משמעותית ברמות IFX ולאובדן יעילות התרופה. מטרות: להעריך את ההשפעה של מדידת רמות IFX ורמות הנוגדנים לתרופה בטיפול של מחלות שיגרון (ראומטיות). שיטות מחקר: רמות של IFX נמדדו באמצעות ELISA, רמות הנוגדנים ל-IFX נמדדו אף הן בשיטת ELISA, עם תבחין כנגד שרשרת למבדה אנושית. נבדק האם קיימת התאמה בין התוצאות לפעילות מחלת המיפרקים (בחולים מגיבים וחולים שאינם מגיבים לטיפול). תוצאות: 144 בדיקות ל-IFX בוצעו ב-91 חולים (גיל ממוצע 50.2 שנים ומשך המחלה 9.9 שנים). בין מגיבים (57 חולים) היו הרמות של IFX גבוהות יותר באופן משמעותי בהשוואה ללא מגיבים (34 חולים) (ממוצע (חציון) 4.2 מק"ג/מ"ל (2.3 לעומת 1.1 מק"ג/מ"ל)) 0.45; רמות הנוגדנים ל-IFX במגיבים - 4.59 (1.0) היו נמוכות יותר באופן משמעותי בהשוואה ללא מגיבים - 13.1 (6.1). רמות גבוהות של הנוגדנים לתרופה ניבאו הפסקת IFX ב-%8.8 מגיבים וב-%55.9 בקרב לא מגיבים לטיפול. בחולים שלא הגיבו, שבהם רמות התרופה והנוגדנים היו נמוכות, קיצור מרווחי הטיפול הביא לשיפור משמעותי במצבם. בקרב יותר מ-%28 מהמטופלים, בדיקות הדם השפיעו על החלטות בנוגע להמשך הטיפול. מסקנות: בדיקות רמת IFX ורמות נוגדנים חיסוניים לתרופה מספקות מידע שימושי וכלי מנחה במהלך טיפול במחלות שיגרון עם תגובה קלינית לא מספקת. חולים עם רמות IFX נמוכות ורמות נמוכות של נוגדנים לתרופה, עשויים להפיק תועלת מהעלאת מינון התרופה או מהפחתת המרווחים בין הטיפולים. לעומת זאת, בחולים עם מחלה פעילה, רמות IFX זניחות ורמות גבוהות של נוגדנים, יש לשקול מעבר לטיפול ביולוגי אחר, עם מנגנון פעולה שונה. (מתוך המאמר)
AB - הקדמה: רמות גבוהות של נוגדנים לאינפליקסימאב (נוגדן חד שבטי ל-IFX, αTNF) עלולות לגרום לירידה משמעותית ברמות IFX ולאובדן יעילות התרופה. מטרות: להעריך את ההשפעה של מדידת רמות IFX ורמות הנוגדנים לתרופה בטיפול של מחלות שיגרון (ראומטיות). שיטות מחקר: רמות של IFX נמדדו באמצעות ELISA, רמות הנוגדנים ל-IFX נמדדו אף הן בשיטת ELISA, עם תבחין כנגד שרשרת למבדה אנושית. נבדק האם קיימת התאמה בין התוצאות לפעילות מחלת המיפרקים (בחולים מגיבים וחולים שאינם מגיבים לטיפול). תוצאות: 144 בדיקות ל-IFX בוצעו ב-91 חולים (גיל ממוצע 50.2 שנים ומשך המחלה 9.9 שנים). בין מגיבים (57 חולים) היו הרמות של IFX גבוהות יותר באופן משמעותי בהשוואה ללא מגיבים (34 חולים) (ממוצע (חציון) 4.2 מק"ג/מ"ל (2.3 לעומת 1.1 מק"ג/מ"ל)) 0.45; רמות הנוגדנים ל-IFX במגיבים - 4.59 (1.0) היו נמוכות יותר באופן משמעותי בהשוואה ללא מגיבים - 13.1 (6.1). רמות גבוהות של הנוגדנים לתרופה ניבאו הפסקת IFX ב-%8.8 מגיבים וב-%55.9 בקרב לא מגיבים לטיפול. בחולים שלא הגיבו, שבהם רמות התרופה והנוגדנים היו נמוכות, קיצור מרווחי הטיפול הביא לשיפור משמעותי במצבם. בקרב יותר מ-%28 מהמטופלים, בדיקות הדם השפיעו על החלטות בנוגע להמשך הטיפול. מסקנות: בדיקות רמת IFX ורמות נוגדנים חיסוניים לתרופה מספקות מידע שימושי וכלי מנחה במהלך טיפול במחלות שיגרון עם תגובה קלינית לא מספקת. חולים עם רמות IFX נמוכות ורמות נמוכות של נוגדנים לתרופה, עשויים להפיק תועלת מהעלאת מינון התרופה או מהפחתת המרווחים בין הטיפולים. לעומת זאת, בחולים עם מחלה פעילה, רמות IFX זניחות ורמות גבוהות של נוגדנים, יש לשקול מעבר לטיפול ביולוגי אחר, עם מנגנון פעולה שונה. (מתוך המאמר)
UR - https://uli.nli.org.il/discovery/search?vid=972NNL_ULI_C:MAIN&query=lds05,contains,000960413
M3 - מאמר
SN - 0017-7768
VL - 156
SP - 427
EP - 430
JO - הרפואה
JF - הרפואה
IS - 7
ER -