Abstract
במאמר זה אפשר למצוא יסודות של כתיבה ושל מחיקה, ואולם המוחק והכותב הם אותו אדם עצמו. מחברת המאמר מנתחת את שיריהם של יוצרי דור המדינה ומתמקדת בשניים: "רובינזון קרוזו" של נתן זך ו"הרחובות ממריאים לאט" של דוד אבידן. לטענתה אפשר ללמוד מהם כיצד הקמת המדינה היא בה בעת גם הגשמתה של השאיפה הלאומית וגם סופה. משום כך הקמת המדינה היא נקודת שבר בחיי האומה: משמעותה היא ביטול תשוקתה של התנועה הלאומית להיכנס להיסטוריה ולכן היא גם יציאה מן ההיסטוריה אל המיתוס. לפיכך יוצרי שנות החמישים מכוננים את זהותם הלאומית הישראלית החדשה ואת הפואטיקה החדשה פרי פיתוחם מתוך דינמיקה מורכבת של המשכיות מצד אחד ושל הכחשת אותה המשכיות (הכחשה מיתית, בלא עקבות) מצד אחר. את ההכחשה הזאת מגלה מחברת המאמר במיתוס "הלידה מן הים": מי שרצה להיוולד בלא עבר ובלא זיכרון מתוך מגע ישיר וילידי עם האדמה מתכחש עתה, עם התגשמות שאיפתו, לאדמה הזאת עצמה ומבקש להיוולד מן הים. (מתוך המאמר)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Title of host publication | משחקי זיכרון: תפיסות של זמן וזיכרון בתרבות היהודית |
| Editors | נתן בנזימן |
| Place of Publication | ירושלים |
| Publisher | The Van Leer Jerusalem Institute |
| Pages | 98-136 |
| Number of pages | 39 |
| ISBN (Print) | 9789650204075 |
| State | Published - 2008 |
Cite this
- APA
- Author
- BIBTEX
- Harvard
- Standard
- RIS
- Vancouver