Abstract
חקר העת החדשה המוקדמת הוליד שני נרטיבים היסטוריים של המודרניות, הקשורים להבנות שונות של המושג. הנרטיב ההיסטורי שמייחס את מקורות המודרניות לרנסנס נוטה לראות את התגבשות המודרניות במונחים של קדמה: השתחררות מאמונות דתיות מוטעות, הבנת המציאות לאשורה והכרה שהאדם הוא המעצב את עולמו בהתאם לצרכיו ולרצונותיו. בניגוד לכך, הנרטיב ההיסטורי, הומצא את מקורותיה של המודרניות ברפורמציה הפרוטסטנטית, גורס, כי מאחורי הגישה החילונית לכאורה של המודרניות ניצבת סטרוקטורה דתית-מודעת. הבנה עצמית שגויה זו היא, כך עולה מנרטיב היסטורי זה, גורם מרכזי למתחים הפנימיים של המודרניות ולפתלוגיות שלה. (מתוך המאמר)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 88-101 |
| Number of pages | 14 |
| Journal | זמנים: רבעון להיסטוריה |
| Volume | 140 |
| State | Published - 2019 |