Abstract
שירת ויזלטיר רתוקה אל הזוועה בעודה מתמירה אותה למעין מוזיקליות קאמרית אכזרית, משל הייתה הפר של פאלריס, טירן מן המאה השישית לפני הספירה שבנה מכונה בצורת פר, ובה צלה את שבוייו, בעוד שזעקותיהם מותמרות לצלילי חלילים. מוזיקת הזוועה תיבחן כאן דרך קריאה בשלושה שירים: המאמר נפתח בשיר 'מאוחר' של ויזלטיר מן הקינה על מות ידידתו ימפה (2017), שמקונן על כי הכול הפך לזמן עבר, "חוץ מן הזוועה, חוץ מן הזוועה", מהדהד בהכפלה הזו את קריאת גיבורו של ג'וזף קונראד "The horror, the horror". לאחר מכן נבחנים שני שירים מוקדמים של ויזלטיר, שלמרות השוני הרב ביניהם, הם חולקים את אותה אינטימיות מוזיקלית מצמררת: השיר האחד הוא " פאסטורלה פתאומית" (1976), שיר לירי-אישי כואב, המבכה את אובדן האהבה. המאמר מתחקה אחר האינטימיות המבעיתה הנוצרת בשיר ותחושת הפלצות המותמרת בו לצלילים יפהפיים. חלקו השני של המאמר בוחן את האינטימיות המוזיקלית המצמררת הזו בשיר בעל האופי ההיסטוריוגרפי-פוליטי-תיאולוגי, "בוא תראה את המורדים שלי" (1960). גם בשיר זה, הנקרא כאן כמעט כ-take off על ספרו של יוספוס פלוויוס, ניכרת אותה נימה אינטימית אכזרית ואותה התמרה של המבעית במוזיקליות מועצמת. בשיר זה נבחנת מוזיקת הזוועה בזיקתה למושג הלוגוס, שבו טמון גם כוחה המהפנט וה"שערורייתי" של שירת ויזלטיר: הדובר השירי רועם ביצירתו כאילו אימץ את סמכותו וקולו של ריבון העולמים, או כאילו היה הוא עצמו הלוגוס, המתווך האלוהי. מנגד, ניכר גם הכיוון ההפוך בשירתו, הכיוון האנטי-לוגוצנטריסטי, המסרב להתכונן כיודע כל, נזהר מן החיבור ההדוק מדי בין המילים לדברים, מתריע כנגד סכנת המשיחיות הטמונה בחיבור המסוכן הזה. (מתוך המאמר)
| Translated title of the contribution | The Music of Horror in Meir Wieseltier's Poetry |
|---|---|
| Original language | Hebrew |
| Pages (from-to) | 99-123 |
| Number of pages | 25 |
| Journal | דפים למחקר בספרות |
| Volume | 24 |
| State | Published - 2023 |