מחאה אנטי-ניאו-ליברלית ותוצר ניאו-ליברלי: ניכוס ותרגום תביעות מחאת האוהלים של קיץ 2011 על ידי ועדת טרכטנברג

יוליה שבצ’נקו, שרה הלמן

Research output: Contribution to journalArticlepeer-review

Abstract

מאמר זה בוחן את האופן שבו דוח ועדת טרכטנברג אבחן את הגורמים למחאת קיץ 2011 ואת זהות נשאיה, וכן את המענים שהציע לתביעות המוחים. באמצעות ניתוח שיח ביקורתי אנו חושפות את פרדיגמת המדיניות - תהליך של הבניית בעיות חברתיות, אוכלוסיות יעד ומכשירי מדיניות - שבאמצעותה יוחסה משמעות לתביעות המוחים ושתורגמה להצעות מדיניות (agenda setting). טענת הכותבות היא כי דוח ועדת טרכטנברג אמנם ניכס את הרטוריקה של המחאה, אולם תרגם אותה לסדר יום מדיני באמצעות שיזור בין מדיניות כלכלית-חברתית ניאו-ליברלית שרוככה בשוליה ובין תובנות של מודל ההשקעה החברתית - מדיניות אירופית המעודדת פיתוחו של הון אנושי במסגרת של כלכלת ידע. עוד טוענות המחברות כי דוח ועדת טרכטנברג הבנה מחדש את הפרויקט ההגמוני הישראלי בתקופה הניאו-ליברלית. הניתוח מבוסס על שילוב בין הספרות העוסקת בתוצרי תנועות חברתיות ובין הגישה המוסדית-רעיונית. שילוב זה מאפשר להבין כיצד תוצרי תנועות חברתיות עשויים להיות מנוגדים לכוונותיהם של המוחים, וכיצד הידע והשיח (שמקורם בפרדיגמת המדיניות) שעליהם סוכני מדינה מבססים את פרשנותם לתביעות המוחים עלולים לדלל תביעות אלו ולתרום לפיזור המחאה ולדה-מוביליזציה שלה. (מתוך המאמר)
Original languageHebrew
Pages (from-to)145-168
Number of pages24
Journalסוציולוגיה ישראלית: כתב-עת לחקר החברה הישראלית
Volume19
Issue number1
StatePublished - 2017

Cite this