Abstract
עיקר הדיון המחקרי והציבורי אודות בדיקות ומיון רפואי של עולים התנהל סביב הבדיקות שנערכו בתקופת העליה ההמונית של שנות החמישים. אך למעשה עוד בין שתי מלחמות העולם התפתח מנגנון לבדיקת המועמדים לעליה לארץ ישראל. הדרישה להעמיד עולים לבדיקה החלה בשנת 1919, והייתה חלק מוויכוח רחב יותר שבמרכזו השאלה האם הארץ ערוכה לקלוט המונים או שמא יש לבחור מבין העולים את אלו שיקימו את התשתית להמוני העולים שיבואו בעקבותיהם. הסוגה של בדיקת העולים לא"י מעלה שאלות רבות שבמרכזן התפקידים השונים אותן מילא ההליך האבחוני: שמירה על בריאות הציבור, התייחסות להיבטים הכלכליים, פוליטיים, פרופסיונאליים וסמליים של קליטת עליה ואסימילציה של עולים. המאמר מתמקד ברופאים המאבחנים עצמם שעבדו במיון העולים, ובעיקר במשרד הא"י בוורשה בין שתי מלחמות העולם. מנותחים המאפיינים של הרופאים הבודקים והקונטקסט החברתי והפוליטי שבו פעלו. בעיקר מתמקד המאמר בדמותו של ד"ר מרדכי לנסקי, אשר עבד כאחד הרופאים בין השנים 1923-1926, כדמות המיצגת את הרקע החברתי והפוליטי של התקופה בהקשר של בריאות וציונות.
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | יט-לו |
| Journal | קורות: שנתון לתולדות הרפואה ומדעי הטבע |
| Volume | 20 |
| State | Published - 2010 |
IHP Publication
- ihp
- Emigration and immigration
- Immigrants
- Jews -- History -- 20th century
- Medical ethics
- Medical examinations
- Public health
- אתיקה רפואית
- בדיקות רפואיות
- היסטוריה יהודית בין שתי מלחמות העולם
- לנסקי, מרדכי, 1925-1964
- מהגרים
- עלייה וקליטה -- היבטים רפואיים
