מלון ארמי-עברי אריאל

Research output: Book/ReportBookpeer-review

Abstract

המגע בין העברית לארמית מוצא את ביטויו כבר בתנ"ך. בימי הבית הראשון היא הייתה נחלתם של המשכילים בלבד, בעוד שההמון הפשוט דיבר עברית. בימי הבית השני, לאחר גלות בבל ושיבת ציון, הארמית הופכת לנחלת הכלל ואילו העברית הופכת ללשונם של החכמים והמשכילים. בעברית המודרנית משמשות מילים רבות שמקורן ארמית ויש מהן שצורתן על דרך הארמית. לעתים הדוברים אינם ערים למוצאן הארמי של מילים. כך למשל: כורסה/כורסא, עתיר (=עשיר), מתומן (=בעל שמונה צלעות), תמנון, תלת (=שלוש), תריסר (=תרי עשר > תריעשר > תריסר) ועוד.
המילון שלפנינו מכיל מילים וביטויים ארמיים המשמשים בעברית המודרנית, ומטרתו לשמש כלי עזר לקרוא ההדיוט שאין הארמית שגורה בפיו. הוא אף כולל צירופי לשון או ביטויים שיש בהם שילוב של ארמית ועברית, למשל הצירוף נחמה פורתא (=נחמה קטנה) בנוי מן המילה העברית נחמה ומן המילה ארמית פורתא.
Original languageHebrew
Place of Publicationקרית גת
Publisherקוראים
Number of pages238
StatePublished - 2009

Cite this