מניעת שימוש בחומרים פסיכואקטיביים בקרב ילדים ונוער: לאן מכוונת אותנו הגישה הסלוטוגנית?

המושג מניעה ראשונית, כפי שהוא מקובל היום בתחום של בריאות הציבור ובריאות הנפש, הופיע בשנות השישים של המאה הקודמת והיווה צעד דרמטי ושונה בשיח המחקרי והפרקטי בכל הנוגע להבנה של חולי ובריאות. גישה זו תאמה את הרוח הפוליטית האמריקאית באותם ימים ובודדים בלבד השמיעו קולם על מנת לשנותה. עם זאת, המושג נשאר בשוליים של השיח לאורך זמן, כשהטיפול במחלה לאחר הופעתה ("מניעה שלישונית" במונחיו של קפלן) המשיך לתפוס את המקום המרכזי, הן בתחום הבריאות הפיזית והן בתחום הבריאות הנפש. השלכות לכך היו, כמובן, גם על תחום החינוך ויישומיו. גישה זו תאמה את הרוח הפוליטית האמריקאית באותם ימים ובודדים בלבד השמיעו קולם על מנת לשנותה. (מתוך המאמר) מאמר זה מופיע גם בקבץ "מניעת שימוש בסמים ובאלכוהול (קבץ בעריכת ריקי צימר וחגית בוני-נח): הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול", עמודים 86-97.