Abstract
הרמב"ם חי ופעל בחברה אסלאמית, ותרבות האסלאם תרמה רבות להשקפת עולמו ההגותית וההלכתית. אבל בנוסף לאסלאם הכיר הרמב"ם היטב גם את הנצרות. בעיר מושבו פוסטאט היתה קהילה קופטית חזקה, ובכתביו של הרמב"ם יש אזכורים רבים של הנוצרים והנצרות. התייחסותו והערכתו של הרמב"ם לאסלאם ולנצרות דומה במקרים רבים, אך לפעמים הוא הבחין ביניהן. כך למשל, הוא ראה בשתי דתות אלה הכנה לביאת המשיח, כלומר הן תורמות להפצת אמונה משיחית שתקל על המשיח האמיתי להתקבל בעולם. לעומת זאת הבחין הרמב"ם בין האסלאם והנצרות בעניין עבודה זרה. האסלאם לא היה לדעתו עבודה זרה, ואילו את מאמיני הנצרות הוא ראה כעובדי עבודה זרה. ובכל זאת התיר הרמב"ם ללמד תורה לנוצרים, משום שבלאו הכי הם מאמינים בקדושת התנ"ך, אבל אסר את הדבר לגבי המוסלמים. המאמר מנתח את האלמנטים השונים ביחסו של הרמב"ם אל הנצרות ואל האסלאם, ובוחן עד כמה הם חדשניים ובאיזו מידה הם משקפים דעות שונות שכבר נשמעו בין יהודים בארצות האסלאם לפניו. ניתוח כזה עשוי לשפוך אור גם על עמדותיו של הרמב"ם בתחומים אחרים. הנושאים הספציפיים הנידונים במאמר הם שלושה: הפולמוס נגד הנצרות והאסלאם; מעמדן ההלכתי של דתות אלה; ותרומתן לביאת המשיח. (מתוך המאמר)
Original language | Hebrew |
---|---|
Title of host publication | הרמב"ם: שמרנות, מקוריות, מהפכנות |
Subtitle of host publication | חלק א': היסטוריה והלכה |
Editors | אביעזר רביצקי |
Place of Publication | ירושלים |
Publisher | מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל |
Pages | 79-94 |
Number of pages | 16 |
Volume | 1 |
ISBN (Print) | 9789652272454 |
State | Published - 2008 |