מעמדו של משפט האיחוד האירופי כדין זר בישראל – עיון באנטומיה של מערכת יחסים (חלק ראשון)

ביטוי לחשיבותם ולמשמעותם של מקורות השוואתיים להתפתחות המשפט בישראל ניתן למצוא בחקיקה ובפסיקה המקומיות. מחקרים רבים בחנו והצדיקו את השפעתו של הדין הזר על התפתחות המשפט הישראלי. מחקרים אלה התמקדו ב"שיטות המשפט הגדולות" – השיטות האנגלו-אמריקניות והשיטות הקונטיננטליות. הסיבות ההיסטוריות לכך ברורות, וטבועות בעצם העובדה שהמשפט הישראלי מבוסס על שיטות משפט אלה ומשתנה ברוח השינויים החלים בהן. לצד זאת, המשפט הישראלי התפתח במרוצת השנים ונהפך לפסיפס רבגוני, אשר בסוגיות משפטיות מסוימות הטמיע דוקטרינות ופרשנויות הלקוחות משיטות משפט נוספות. אחת משיטות המשפט הבולטות ביותר בשנים האחרונות בזירה הבין-לאומית היא זו של האיחוד האירופי – גוש המדינות האירופיות המקדמות את ערכי הדמוקרטיה והשלום, ושותף הסחר הגדול והחשוב ביותר של מדינת ישראל, אשר השפיע רבות על התפתחותה של הפרשנות המשפטית בישראל. מאמר זה מהווה חלק ראשון מבין שני מאמרים הבוחנים – הראשון מבחינה עיונית והשני מבחינה אמפירית-דסקריפטיבית – את השפעתו של משפט האיחוד האירופי על התפתחות הפסיקה הישראלית בראי פסיקתו של בית המשפט העליון.המחקר כולו, הנפרש על צמד מאמרים, מהווה חידוש בשיח המקומי והבין-לאומי, והוא חלק מפרויקט רחב יותר אשר ידון בהשפעתו של משפט האיחוד האירופי על פרשנות הדינים ב"מדינות שלישיות", קרי מדינות שאינן חברות באיחוד האירופי, ביניהן כמובן ישראל. המחקרים הקיימים מוכיחים אומנם תלות פרשנית בין הדוקטרינות הנהוגות בישראל לבין אלה הנהוגות ב"שיטות המשפט הגדולות". אולם מחקרים אלה נמנעים מלהתייחס למשפט האיחוד האירופי כשיטת משפט עצמאית, אף שזו כבר זכתה במעמד זה באותן "שיטות משפט גדולות" שנים מעטות לאחר הקמתן של הקהילות האירופיות בשנות החמישים של המאה העשרים. להבדיל ממחקרי עבר, מחקר זה אינו בוחן את ההשפעה הנורמטיבית של שיטות המשפט של המדינות החברות באיחוד האירופי על המשפט הישראלי ואת חלחולן לתוכו, אלא מציב כיעדו המחקרי את משפט האיחוד האירופי ואת היקף נוכחותו בפסיקתו של בית המשפט העליון על פני כל תקופת קיומה של שיטת המשפט הישראלית. המחקר מצביע על חשיבותו אך גם על חולשתו של משפט האיחוד האירופי כסמן משפיע על הפסיקה הישראלית. זאת, לדעת הכותבים, בניגוד לציפיות ובניגוד לחשיבותו הגלובלית הגוברת של משפט האיחוד האירופי. ממצאי מחקר זה מבקשים לחזק את הטענה כי השימוש במשפט ההשוואתי על ידי בתי המשפט הישראליים נוהר אחר שיטות משפט מסוימות בלבד, ובכך מקבע דפוסים פרשניים ומצר את האפשרויות לפרשנויות נוספות באמצעות מקורות נוספים שיש בהם כדי לתרום להתפתחותם של הדינים המקומיים. מחקרים קודמים על אודות השימוש במשפט המשווה בישראל לא בחנו במתודולוגיה אמפירית את משפט האיחוד האירופי כמכלול, וניכר כי אותה נהירה אחר משפטן של מדינות מסוימות מאפיינת גם את החוקרים בתחום. הן בתי המשפט והן הספרות בתחום המשפט ההשוואתי בישראל מנכיחים את עליונות משפטן של שיטות מסוימות אלה. (מתוך המאמר)