מעקרונות סוציאליים לוועדת אמוראי - צמיחת מודל הרופא השכיר במערכת הבריאות הציבורית בישראל

מוטי נצר, שפרה שורץ

Research output: Contribution to journalArticlepeer-review

Abstract

דיון ציבורי נרחב מלווה את מערכת הבריאות בישראל מאז ימי טרום הקמת המדינה בנוגע לסוגיית שכרם של הרופאים. אף על פי כן מעט מאוד נחקר, נכתב ופורסם בעניין זה. עבודה זו באה לבחון את המקורות ששימשו בסיס רעיוני ראשוני לצמיחתו ולהתפתחותו של מודל הרופא בשכר (תגמול באמצעות משכורת) ולהציג את השינויים והתמורות שחלו במהלך השנים במבנה מערכת הסכמי השכר ותנאי העבודה של הרופאים בישראל החל משנת 1912, שנת היווסדה של ההסתדרות הרפואית בישראל (הר"י), הארגון היציג של הרופאים, ועד שנת 2000, שנת הקמתה של ועדת אמוראי – הוועדה לבחינת הרפואה הציבורית ומעמד הרופא בה. מממצאי המחקר עולה כי משנת 1949, אז פרצה שביתת הרופאים הראשונה, ועד המחצית הראשונה של שנת 2000 קיימו הרופאים 43 שביתות. הרופאים שבתו פעמים רבות, יותר מכל מגזר אחר במשק. במרוצת השנים הוקמו ופעלו בישראל 33 ועדות ציבוריות לבדיקת תפקודה של מערכת הבריאות ולבחינת שכרם של הרופאים. נמצא כי רוב המלצותיהן של הוועדות לא יושמו. המחקר מתבסס על בחינה משולבת של רשומות ארכיוניות , פרסומים ממשלתיים, הסכמי עבודה שחתמה הר"י במשך השנים עם המוסדות המעסיקים ודוחות של ועדות ציבוריות שהוקמו לבדיקת מערכת השכר במגזר הציבורי ובשירותי הרפואה והבריאות במדינת ישראל. (מתוך המאמר)
Original languageHebrew
Pages (from-to)172-196
Number of pages25
Journalרפואה ומשפט
Volume48
StatePublished - 2015

Cite this