מקורבן לרוצח: יחסי יהודים-נוצרים בימי הביניים - היסטוגרפיה בראי מדינת ישראל

Research output: Contribution to journalArticlepeer-review

Abstract

קיום מדינת ישראל תורם להתפשטות חקר ההיסטוריה היהודית בשל גורמים שונים: החייאת השפה העברית מקלה על היהודים בני זמננו לקרוא את המקורות ההיסטוריים, המדינה משקיעה משאבים רבים בהוראת ההיסטוריה היהודית באוניברסיטאות ובבתי הספר, ובית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי בירושלים מרכז את האוסף המלא ביותר במדעי היהדות, כולל צילומים של כתבי יד עבריים מספריות בעולם. התשובה לשאלה: איך השפיעה הקמת מדינת ישראל ישירות על ההיסטוריוגרפיה היהודית בנושא היחסים בין יהודים לנוצרים בימי הביניים נעוצה בנרטיבים חדשים שאימצו כמה היסטוריונים כתגובה ישירה להקמתה של המדינה. אם בעבר הנרטיב היהודי היה פשוט: הדת הנוצרית נולדה מהדת היהודית, ינקה ממנה את רעיונותיה וגנבה ממנה את אוצרותיה, מנסה מאז ומתמיד לנקום באותה אם ולגרום לה נזק, סבל וכאב. תולדות חיי היהודים בארצות הנוצריות הן סיפור ארוך של כוח, שלטון ואלימות מצד הנוצרים וגלות חסרת אונים מצד היהודים. נרטיב זה התחזק בעקבות השואה. בשנים האחרונות התערער נרטיב זה כנראה בגלל הקמת מדינת ישראל, הנתפסת בעיני רבים כפועל יוצא של נרטיב זה. ישנם שלושה מרכיבים ברוויזיה ההיסטוריוגרפית: הנצרות אינה נתפסת יותר כבתה של היהדות, מצב היהודים תחת השלטון האיסלמי לא היה שונה באופן מהותי מזה שבארצות הנוצריות, וביחסים בין הנוצרים והיהודים בימי הביניים לא תמיד היו היהודים קורבנות. העויינות והאלימות בין בני הדתות היו הדדיות. המאמר עוסק במרכיב השלישי.
Original languageHebrew
Pages (from-to)95-108
Number of pages14
Journalציון: רבעון לחקר תולדות ישראל
Volume74
StatePublished - 2009

Cite this