Abstract
מערכת הבריאות הישראלית נכנסה למשבר הקורונה כשהיא בעצמה סובלת ממשבר מתמשך.
מצב זה הוא תוצאה של חוסר השקעה ארוך שנים בתשתיות ובכוח אדם ושל תהליכי הפרטה
אגרסיביים. כל אלה הביאו לכך שכיום מדינת ישראל משקיעה בבריאות של אזרחיה הרבה פחות
מרוב מדינות ה-OECD .הזנחת המערכת באה לידי ביטוי מיוחד במערך בריאות הציבור האמון, בין
היתר, על ניטור תחלואה וחקירות אפידמיולוגיות – שירותים שתפקודם התקין קריטי בזמן
מגיפה. השחיקה התקציבית וההפרטה פוגעות אמנם בכלל תושבי ישראל, במיוחד בעתות חירום,
אבל משפיעות ביתר שאת על קבוצות ספציפיות בחברה, כמו אוכלוסיית הקשישים, הציבור
הערבי והפריפריה החברתית והגיאוגרפית. המסמך שלפניכם משרטט את תמונת המצב במערכת
הבריאות ערב המשבר, ומציע תוכנית לשיקום מערכתי ארוך טווח – כולל עלויות תקציביות
ושינויי חקיקה ורגולציה. בנוסף, המסמך מנתח כיצד החריפה המגיפה את בעיית האי-שוויון
הבריאותי בישראל, ומציע מתווה לצמצום פערים אלו.
מצב זה הוא תוצאה של חוסר השקעה ארוך שנים בתשתיות ובכוח אדם ושל תהליכי הפרטה
אגרסיביים. כל אלה הביאו לכך שכיום מדינת ישראל משקיעה בבריאות של אזרחיה הרבה פחות
מרוב מדינות ה-OECD .הזנחת המערכת באה לידי ביטוי מיוחד במערך בריאות הציבור האמון, בין
היתר, על ניטור תחלואה וחקירות אפידמיולוגיות – שירותים שתפקודם התקין קריטי בזמן
מגיפה. השחיקה התקציבית וההפרטה פוגעות אמנם בכלל תושבי ישראל, במיוחד בעתות חירום,
אבל משפיעות ביתר שאת על קבוצות ספציפיות בחברה, כמו אוכלוסיית הקשישים, הציבור
הערבי והפריפריה החברתית והגיאוגרפית. המסמך שלפניכם משרטט את תמונת המצב במערכת
הבריאות ערב המשבר, ומציע תוכנית לשיקום מערכתי ארוך טווח – כולל עלויות תקציביות
ושינויי חקיקה ורגולציה. בנוסף, המסמך מנתח כיצד החריפה המגיפה את בעיית האי-שוויון
הבריאותי בישראל, ומציע מתווה לצמצום פערים אלו.
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Place of Publication | ישראל |
| Publisher | צוותי המומחים של המשבר, צוות בריאות |
| Number of pages | 17 |
| State | Published - 2020 |
Publication series
| Name | נייר עמדה |
|---|---|
| Publisher | צוותי המומחים של המשבר, צוות בריאות |
| Volume | 1 |