"מתי בכלל תפסתם אור": סמי ברדוגו מטביל את קוראיו בדיו שחורה

יוני ליבנה

Research output: Contribution to journalArticlepeer-review

Abstract

אין בכוונת מחבר המאמר לתקוף את הפיגורה של אותנטיות ופשטות ספרותית, שרוב מבקריו של סמי ברדוגו הצמידו לו כמדליה, ולחלופין, שללו ממנו. תחת זאת, הוא מבקש להצביע על האופן שבו ברדוגו רותם כסופר אנונימי בתחילת דרכו, את הפנטזיה הזאת לגבי ספרות לשמה: ספרות חסינה מציפורני מגמות אופנתיות, מהשפעות אידיאולוגיות ותיאורטיות, משיקולי מסחריות ופופולריות; ספרות עיוורת כביכול לרקע הביוגרפי - וכפי שנדמה, לסימני מעמד וזהות אתנית - הן של היוצר והן של הקורא. הדובר והנמען הספרותיים כביכול אינם תלויים בתהליכי רכישת שפה, גופם, תודעתם, כמו כרותים מלשון-אם. המאמר מתמקד בסיפורו של ברדוגו "שוק", ספרו "ילדה שחורה" והמסה "מלבד חשיכה, כלום".
Original languageHebrew
Pages (from-to)476-506
Number of pages31
Journalמכאן
Volumeיז
StatePublished - Sep 2017

Cite this