נקודות המפנה האקלימיות בכדור הארץ ‒ מה יקרה אם הקרח בגרינלנד יימס, יערות האמזונס יתייבשו ויצטמצמו, ומערכת הזרמים באוקיינוס האטלנטי תיעצר? [מתוך המדור: סקירות]

נכון להיום, בכל שנה נוספים לאטמוספרה כ-10 גיגה-טונות של פחמן בעקבות פליטות גזי חממה ממקורות אנושיים. פליטות גזי החממה מאז תחילת העידן התעשייתי העלו את הטמפרטורה העולמית הממוצעת ב-1.2 מעלות צלזיוס, עם צפי להמשך התחממות עתידית בהתאם לתרחישים השונים של פליטות גזי החממה. עליית הטמפרטורה עלולה להוביל לחציית נקודות מפנה אקלימיות – מושג המתאר שינוי פתאומי ובלתי הפיך במערכות טבעיות שמתחולל לאחר מעבר סף טמפרטורה מסוים. כאשר נחצה סף טמפרטורה המניע שינוי בלתי הפיך במערכות טבעיות שמווסתות את מערכת האקלים העולמית, כדור הארץ כולו עלול להידחף באופן מהיר וחד למצב אקלימי חדש, שיהיו לו השפעות מרחיקות לכת על האדם והטבע. במאמר זה סקרנו את הידע הקיים על אודות נקודות המפנה האקלימיות העיקריות בכדור הארץ, כמו המסת שכבות הקרח של גרינלנד ואנטארקטיקה, הפשרת קרקעות קִפאת העד הצפוניות, התייבשות והצטמצמות של יערות האמזונס ויערות העד הבוריאליים בקווי הרוחב הצפוניים ועצירת מערכות הזרמים באוקיינוס האטלנטי. באמצעות סקירת מאמרים שבחנו מחקרים פליאו-אקלימיים, תצפיות ותוצאות שימוש במודלים אקלימיים, ריכזנו מידע על סף הטמפרטורה הקריטי של כל אחת מנקודות המפנה, על טווחי הזמן הרלוונטיים לחצייתן, על ההשפעות האקלימיות המקומיות והעולמיות הצפויות ועל מידת הסבירות המדעית והאי-ודאות הקיימת לחצייתן. עד היום זוהו 16 נקודות מפנה אקלימיות בכדור הארץ, והסקירה מראה כי חמש מהן קרובות לסף החציה. הסיכוי לחציית שאר נקודות המפנה מתעצם ככל שהאקלים מתחמם. התחממות של 2.6 מעלות מעבר לטמפרטורה ששררה בתקופה הטרום תעשייתית, צפויה להתרחש בסוף המאה הנוכחית בתרחישי אקלים עתידיים, ותקרב אותנו לחציה של נקודות מפנה של שאר המערכות. לעובדות האלה יש משמעות מרחיקת לכת, מאחר שנקודות המפנה מאופיינות ביחסי גומלין הדדיים, וחצייתן צפויה לגרור מפל אירועים שיאיץ את חצייתן של נקודות מפנה נוספות כחלק ממעגל משוב חיובי. סקירת מאמרים זו מדגישה את הצורך בפעולה דחופה כדי למנוע את חצייתן של נקודות המפנה האקלימיות באמצעות צמצום שאפתני ומהיר של פליטות גזי חממה לאטמוספרה. (מתוך המאמר)