Abstract
מחקרים רבים אשר דנו בקונפליקט שבין הבדואים בנגב למדינה מסגרו אותו כחלק מן המחלוקת האתנו־לאומית בין החברה היהודית לערבית בישראל. עיקר עניינם הוא בהיבטים של זהות, תרבות, אידאולוגיה וחוק תוך הדרה של היבטים חומריים־כלכליים לשולי הדיון. להלן מוצעת פרספקטיבה תאורטית חלופית המנתחת את הקונפליקט בתוך הקשרו הכלכלי־פוליטי, כנגזרת של הקפיטליזם הארצי והגלובלי המתבטא בהתעצמות והתפשטות מרחבים מטרופוליים. התופעה מנותחת דרך התמקדות במספר מרכיבי מפתח במטרופוליזציה של באר־שבע: הון, תעסוקה ודמוגרפיה. המאמר מתמקד בפרשנות־על ובהבניית מסגרת תאורטית אשר מתווה נתיבים אפשריים להמשך המחקר בתוך מסגרת זו. הטיעון העיקרי הוא כי מערכת הדחפים הכלכליים־פוליטיים והדמוגרפיים מזינים את התפתחות המטרופולין ועמה את הביקוש לתאי שטח גדולים בסביבותיו, אותם מאכלסים הבדואים בבנייה בלתי־פורמלית. במובנים מסוימים, בנייה זו הינה תוצר של מיקומם הנמוך בשוק התעסוקה מאחר והיא משמשת פתרון אלטרנטיבי לדיור עבורם. סתירה זו בין קבוצות אינטרס המצויות בעמדות כלכליות שונות מזינה את הקונפליקט ומעצבת אותו. מתוך כך, הוא מורכב מדחפים ולחצים ממגוון מוסדות, ארגונים ואינדיבידואלים, המתאגדים לקידום ענייניהם במרחב המטרופולי. אלו מעצבים את ההקשר בו נעשה שימוש פוליטי בזהויות ותפיסות תרבותיות ואידאולוגיות. (מתוך המאמר)
| Translated title of the contribution | Frontiers of capitalism and the Bedouin-Jewish dispute in the Negev - an Eco-political perspective |
|---|---|
| Original language | Hebrew |
| Pages (from-to) | 77-98 |
| Number of pages | 22 |
| Journal | אופקים בגאוגרפיה |
| Volume | 99 |
| State | Published - 2021 |
