סגולת ישראל ומוסר טבעי בהגותו של רבי אברהם בר-חייא

Research output: Contribution to journalArticlepeer-review

Abstract

שאלת היחס בין המוסר לבין ציווי התורה היא אחת השאלות היסודיות של הפילוסופיה היהודית בכל הזמנים. חוקרים רבים אף הציעו פירושים שונים למכלול המחשבה היהודית בנושא זה. המגוון משתרע למן העמדה שהיהדות שוללת לגמרי כל תוקף של חוק טבע ועד העמדה שהיהדות מכירה מיסודה בתוקפו של החוק הטבעי ומשתמשת בו רבות, כולל כמובן עמדות ביניים הטוענות שקיים מתח פנימי ביהדות בנושא זה. מטרת מאמר זה היא לנתח את עמדתו של רבי אברהם בר חייא (ראב"ח, קטלוניה, נפטר בערך בשנת 1136) בנושא המוסר הטבעי ולהראות שגישתו שונה בתכלית מן העמדה ה'יהודית' שהציגו חלק מן החוקרים. (מתוך המאמר)
Original languageHebrew
Pages (from-to)77-89
Number of pages13
Journalדעת: כתב-עת לפילוסופיה יהודית וקבלה
Volume85
StatePublished - 2018

IHP Publication

  • ihp
  • Abraham bar Hiyya Savasorda -- approximately 1065-approximately 1136
  • Ethics
  • Gentiles
  • Jewish ethics
  • Jewish philosophy -- Middle Ages, 500-1500
  • Jews -- Election, Doctrine of
  • Judaism and philosophy
  • אברהם בר חייא הנשיא
  • אברהם בר חייא הנשיא -- הגיון הנפש העצובה
  • אתיקה
  • יהדות ופילוסופיה
  • יהודים ואומות העולם
  • מוסר היהדות
  • עם סגולה
  • פילוסופיה יהודית של ימי הביניים

Cite this