Abstract
מחקר זה העמיד לראשונה את מערכת הפועל במוקד הבדיקה של העברית הכתובה של דוברי ערבית וביקש לבחון את השגיאות הצורניות והצורניות־תחביריות האופייניות לקבוצה זו וכן את שכיחותן של שגיאות אלו בכתיבתה הטיעונית בעברית ב־50 חיבורים שכתבו דוברי ערבית המועמדים למכללה אקדמית להוראה בדרוםהארץ. כמו כן הוא בדק את תפוצתם של הפעלים ושל שמות הפועל מכלל המילים בקורפוס ואת חלקם במילות התוכן.הממצאים הראו כי בניגוד לטענות קודמות על לשון זופעלים ושמות פועל היוו יחדיו חלק נכבד בעברית של דוברי ערבית אלו, והוא היה קרוב לחלקם בטקסטיםהמייצגים את העברית הנורמטיבית.באופן כללי בקורפוס זה מספר הפעלים היה פי שלושה ממספר שמות הפועל. כרבע מכלל השימושים בפועל היו שימושים שגויים, וקצת יותר מעשירית מהשימושים בשם הפועל היו שגויים.רוב השגיאות היו במערכתהזמנים (כמחצית מהשגיאות) ובבניינים (כרבע מהשגיאות). השגיאה השכיחה ביותר בזמנים הייתה שימוש בעבר תמורת הווה, והשכיחה ביותר בבניינים–שימוש בבניין קל במקום פיעל.שכיחותן של שגיאות אלומצריכה התייחסות רבה לזמנים ולבניינים בתהליך ההוראה של העברית: הדגשת ההבדלים (נוסף לדמיון)בין מערכת הזמנים בין שתי השפות האחיות והדגשת הבדלי המשמעויות של הבניינים השונים וכן את מגוון המשמעויות בכל בניין.בעזרת התייחסות להיבטים אלו ניתן לשפר את השליטה הכוללת של דוברי ערבית בעברית הכתובה(מתוך המאמר)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Journal | אוריינות ושפה |
| State | Published - 2024 |