Abstract
מאמר זה בוחן כיצד השפיעו שיקולים דמוגרפיים על חקיקת האזרחות בישראל, באמצעות ניתוח דיונים שנערכו בכנסת סביב חקיקתם של שני חוקים המקשרים בין הנדסה דמוגרפית לפוליטיקה של אוכלוסייה: התיקון השני לחוק השבות משנת 1970, וחוק האזרחות והכניסה לישראל משנת 2003. המאמר בוחן את האמצעים הרטוריים, המינוחים ואסטרטגיות הטיעון שבהם השתמשו המחוקקים בדיונים אלו. שני החוקים, המשפיעים על דפוסי הגירה ועל ההרכב הדמוגרפי של ישראל, משקפים דאגות דמוגרפיות שונות בתכלית: הדיונים בשנות השבעים עסקו בדמוגרפיה פנים-יהודית, ובעיקר בחששות מפני התבוללות של התפוצות היהודיות, ואילו הדיונים בשנת 2003 נגעו לשמירה על המאזן הדמוגרפי בין יהודים לערבים בתוך ישראל. נראה כי שיקולים דמוגרפיים אמנם משתלבים לעיתים קרובות בחקיקת חוקי אזרחות, אך אופי השיח הדמוגרפי מעוגן עמוקות גם בהקשר ההיסטורי. המאמר מצביע על כך שהזהות היהודית הישראלית מתרחקת מתפיסות של הומוגניות חד-תרבותית לאומית, ותחת זאת היא הולכת ומוגדרת מתוך פחד וסלידה מן האחר הפלסטיני.
| Translated title of the contribution | Political Sociology of Demographic Discoursein Israel: Citizenship Laws as Case Studies |
|---|---|
| Original language | Hebrew |
| Pages (from-to) | 58-81 |
| Number of pages | 24 |
| Journal | סוציולוגיה ישראלית: כתב-עת לחקר החברה הישראלית |
| Volume | 26 |
| Issue number | 2 |
| State | Published - 2025 |
Cite this
- APA
- Author
- BIBTEX
- Harvard
- Standard
- RIS
- Vancouver