סיכום עשור ראשון לניטור המגוון הביולוגי בישראל: תמונת מצב ואיומים מרכזיים: [מתוך המדור: מאמרי סקירה]

המגוון הביולוגי, הכולל את כלל היצורים החיים ואת יחסי הגומלין ביניהם, מהווה בסיס למערכות אקולוגיות יציבות וחסינות. הגנה על המגוון הביולוגי בישראל היא אתגר משמעותי הנובע מאיומים גלובליים ומשילוב מאפיינים הייחודיים לארץ. בין האיומים המרכזיים על המגוון הביולוגי בארץ: אובדן בתי גידול, הגורם לפגיעה ישירה ועקיפה במגוון הביולוגי; קיטוע שטחים טבעיים, שנגרם מפיתוח תשתיות וממשקים חקלאיים, ופוגע בעיקר בקישוריות בין אוכלוסיות; מינים פולשים, הפוגעים במינים מקומיים; זיהום אור, המשבש תכונות פיזיולוגיות והתנהגותיות בצמחים ובבעלי חיים; שינוי האקלים, הגורם לשינויים בדגמי פעילויות עונתיים ובתפוצה ולריבוי אירועי קיצון ובהם שרפות. המאמר מציג תמונת מצב מעודכנת של איומים מרכזיים על המגוון הביולוגי בישראל ושל קבוצות מינים מייצגות. עיקר הנתונים מקורם בשני דו"חות מצב הטבע האחרונים בעריכת המארג – התוכנית הלאומית להערכת מצב הטבע. ממצאי תוכנית הניטור היבשתי הלאומי, המסכמים עשור, מציגים מגמת עלייה בעוצמות גורמי האיום ודעיכה במצב המגוון הביולוגי. נמצא כי משבר המגוון הביולוגי, המתועד בכל העולם, מתרחש גם בישראל, וככל הנראה בקצב גבוה בהרבה בהשוואה לאירופה. ב13- שנים נמצאו ירידה של 34% במספר הפרטים של פרפרי היום והסטה במועד שיא הפעילות שלהם. בקרב העופות המקננים זוהתה ירידה של 17.2% במספר הפרטים בתשע שנים, יחד עם עלייה קיצונית במספר הפרטים של המין הפולש מיינה מצויה וירידה במספר העופות מלווי האדם ובמספר העופות מאפייני הבתה. ממצאי דו"ח מצב הטבע 2023 – כרך המגוון הביולוגי מצביעים גם על הצלחות בשמירת הטבע בישראל, כמו עלייה במספר הפרטים של פרסתנים וירידה בנוכחות תנים בכרמל בעקבות ממשק, שיפור במדדי המגוון הביולוגי בחלק מנחלי מישור החוף, ועלייה במספר הקינונים של שני מיני צבי ים. ההצלחות האלה מדגישות כי תכנון מושכל והקצאת משאבים למטרות שמירת טבע מוגדרות עשויים להביא להישגים משמעותיים. האיומים המרכזיים הם ברובם תלויי מדיניות, וניתנים להפחתה ולצמצום באופן שיאפשר שגשוג של המערכות האקולוגיות והמגוון הביולוגי בישראל. (מתוך המאמר)