Abstract
רקע: החברה הערבית-פלסטינית בישראל נתפסת כמסורתית, והספרות המחקרית עליה עסקה בעיקר בהעברה תרבותית בין-דורית של תבנית זוגיות מסורתית, ולא
התייחסה להעברה של תבניות זוגיות מעברית או שוויונית. כמו כן, לא נדונה עד כה האפשרות שלצד אידאולוגיה מגדרית מסורתיתמתפתחים גם תהליכים של התנגדות למסורת, באופן המאפשר לזוגות ערביים-פלסטיניים להתרחק
מהמודלים של משפחות המוצא.
מטרת המחקר: בחינת העברה תרבותית בין-דורית של תבניות זוגיות שונות בחברה הערבית- פלסטינית, מתוך תשומת לב למשמעויות הסובייקטיביות שמעניקים גברים ונשים לתבניות של משפחות המוצא שלהם על עיצוב אידאולוגיות ופרקטיקות מגדריות.
שיטה: ניתוח תמטי של 40 ראיונות חצי-מו ְבנים עם זוגות ערביים-פלסטיניים, שבהם הגברים הצהירו כי הם שוויוניים בזוגיות או לוקחים חלק בעבודת הבית והטיפול בילדים.
ממצאים: המאמר מציג שלוש תבניות של זוגיות – מסורתית, מעברית ושוויונית, ומתאר את השפעת ההעברה התרבותית הבין-דורית על עיצובן, לצד התפתחותה של אידאולוגיה מגדרית המתנגדת לתבנית המסורתית
מסקנות והשלכות לתאוריה ולמדיניות: המאמר מצביע על חשיבותו של פיתוח ידע ילידי המסתכל פנימה, מתנגד למבט סטריאוטיפי על קבוצות מיעוט, ומאפשר דיוק בידע המחקרי וכן תכנון תוכניות התערבות תוך התחשבות בתהליכי שינוי חברתיים, כמו התפתחות שוויוניות בזוגיות והשלכותיה על התא המשפחתי.
התייחסה להעברה של תבניות זוגיות מעברית או שוויונית. כמו כן, לא נדונה עד כה האפשרות שלצד אידאולוגיה מגדרית מסורתיתמתפתחים גם תהליכים של התנגדות למסורת, באופן המאפשר לזוגות ערביים-פלסטיניים להתרחק
מהמודלים של משפחות המוצא.
מטרת המחקר: בחינת העברה תרבותית בין-דורית של תבניות זוגיות שונות בחברה הערבית- פלסטינית, מתוך תשומת לב למשמעויות הסובייקטיביות שמעניקים גברים ונשים לתבניות של משפחות המוצא שלהם על עיצוב אידאולוגיות ופרקטיקות מגדריות.
שיטה: ניתוח תמטי של 40 ראיונות חצי-מו ְבנים עם זוגות ערביים-פלסטיניים, שבהם הגברים הצהירו כי הם שוויוניים בזוגיות או לוקחים חלק בעבודת הבית והטיפול בילדים.
ממצאים: המאמר מציג שלוש תבניות של זוגיות – מסורתית, מעברית ושוויונית, ומתאר את השפעת ההעברה התרבותית הבין-דורית על עיצובן, לצד התפתחותה של אידאולוגיה מגדרית המתנגדת לתבנית המסורתית
מסקנות והשלכות לתאוריה ולמדיניות: המאמר מצביע על חשיבותו של פיתוח ידע ילידי המסתכל פנימה, מתנגד למבט סטריאוטיפי על קבוצות מיעוט, ומאפשר דיוק בידע המחקרי וכן תכנון תוכניות התערבות תוך התחשבות בתהליכי שינוי חברתיים, כמו התפתחות שוויוניות בזוגיות והשלכותיה על התא המשפחתי.
Original language | Hebrew |
---|---|
Pages (from-to) | 353-376 |
Journal | חברה ורווחה |
Volume | מ"ד |
Issue number | 3 |
State | Published - Sep 2024 |