Abstract
מאמר זה עוסק בדמותו של החייל-הגולם בסיפור 'עד הנה' לעגנון ובאופן שבו התגלגל מוטיב הגולם בקרב שתי התרבויות - היהודית והגרמנית - עד להופעתו בסיפור. הסיפור על אדם היוצר באופן מלאכותי דמות אדם הפועלת בעולם, בונה והורסת, קיים כבר שנים ארוכות וגירה את דמיונם של כותבים וחוקרים רבים. ייחודו של סיפור הגולם נעוץ בכך שבאופן נדיר הוא משמש כסטרוקטורה וכמעין קוד תרבותי גם בתרבות היהודית וגם בתרבות הגרמנית, ומשום כך ניתן לראות בו אבן בוחן ליחסים ביניהן. נקודת המפקד הזו בין התרבות היהודית לגרמנית ואף בין השפה העברית לגרמנית באה לידי ביטוי בנובלה 'עד הנה' של שמואל יוסף עגנון, המתארת את דמותה של החברה היהודית-גרמנית בעורף הגרמני בזמן מלחמת העולם הראשונה. נקודת המבט הרטרוספקטיבית של הסיפור שנכתב בשנים שלאחר השואה מעלה מטען כבד ושאלות בנוגע לקיום חיים משותפים יהודיים-גרמניים ולאופן שבו ניתן להפריד בין החיים לבין גורלם של טקסטים בזמן מלחמה שבו האדם מנסה אך ורק לשרוד. בפתיחת הסיפור יוצא הגיבור למסע להצלת ספריו של ד"ר לוי המנוח, ותוך כדי מסעו משיב בטעות חייל פגוע נפש, הקרוי 'גולם', אל ביתו. המאמר מחבר בין שני קווי העלילה המרכזיים הללו, שלכאורה נראים מנותקים אחד מהשני, וטוען כי הגולם הוא ייצוג של גורלו העתידי של הספר בחוסר יכולתו לבחור וליצור, כך הספרים שגיבור הסיפור דואג להצילם עלולים להימצא בסיומה של המלחמה קיימים, אך ללא קוראים הרוצים ומסוגלים לקוראם. המאמר מציע את המתודה האינטר-טקסטואלית ככלי מרכזי לבחינת סמל הגולם ושורשיו, אך גם כתשובה לשאלה המרכזית של הסיפור - מה יעלה בגורלם של טקסטים בעולם של מלחמה. אבקש לטעון כי הטקסט הסיפורי עמוס בזיקות אינטר-טקסטואליות של סמל הגולם, הן מן הספרות הגרמנית והן מזו היהודית, וכן מצליח להציב מעין אלטרנטיבה לשימור טקסטים בעולם שבו טקסטים כייצוג של תרבות נמחקים ונשרפים. (מתוך המאמר)
| Translated title of the contribution | From the Golem motif in German and Jewish culture to Agnon's "Ad Hena" |
|---|---|
| Original language | Hebrew |
| Pages (from-to) | 101-139 |
| Number of pages | 39 |
| Journal | חידושים בחקר תולדות יהודי גרמניה ומרכז אירופה |
| Volume | 23 |
| State | Published - 2021 |
