עדריות בקרב המשקיעים המוסדיים בישראל

משה בן-חורין, אורי ברזני, חיים קידר-לוי, בנצי שרייבר

Research output: Contribution to journalArticlepeer-review

Abstract

בשווקים צרים ובלתי נזילים פעילות המסחר של משקיעים גדולים עלולה להגדיל את תנודתיות המחירים תוך הפחתת הנזילות. בעיה זו מחמירה ככל שגוברת נטייתה של קבוצה משמעותית בקרב המשקיעים הגדולים – המשקיעים המוסדיים – לסחור יחד, כמעין עדר. העדריות בקרב משקיעים מוסדיים נחקרה בעולם תוך התמקדות במניות, ובחלק מהמחקרים התקבלה תוצאה מובהקת, אך בישראל זכתה התופעה להתייחסות מועטה. תרומתו של המחקר הנוכחי לספרות נעוצה בכך שהוא בוחן את העדריות בקרב המשקיעים המוסדיים בישראל בעזרת מסד ייחודי של נתונים על כלל המשקיעים המוסדיים (ולא בעזרת מדגם בלבד), חוקר את ההתנהגות העדרית ביחס למגוון רחב של נכסים פיננסיים (ולא רק ביחס למניות), ומסתמך על מדדים מקובלים לעדריות תוך שיפורם. אם להשתמש באנלוגיה לעדריות בטבע, אנו בוחנים אם העדר רץ (עדריות בו-זמנית), מדוע הוא רץ (האם העדריות מכוונת או בלתי מכוונת), ומי מוביל אותו (עדריות בפיגור). במרבית הסוגים של נכסי ההשקעה מצאנו קשר של עדריות בו-זמנית בין קופות הגמל והפיצויים לבין קרנות ההשתלמות, וכן בין משקיעים גדולים למשקיעים בינוניים ובין בינוניים לקטנים. אשר לעדריות בפיגור, מצאנו כי קופות הגמל והפיצויים וקרנות הפנסיה הקדימו את קרנות ההשתלמות באג"ח הממשלתיות, והגופים הבינוניים הקדימו את הגופים הגדולים במק"מ ובאג"ח הממשלתיות. מתאם סדרתי – לכאורה אינדיקציה למסחר של מומנטום – נמצא אצל קרנות הפנסיה בהשקעתן במק"מ ובאג"ח ממשלתיות ואצל קופות הגמל והפיצויים (בכל המקרים למעט אג"ח ממשלתיות). לסיכום, מצאנו שעדריות בו-זמנית (העדר רץ) קיימת במרבית הנכסים והגופים המוסדיים, לריצה יש הסבר חלקי, ועדריות בפיגור (לריצה יש מוביל) קיימת במק"מ ובאג"ח ממשלתיות. (מתוך המאמר)
Original languageHebrew
Pages (from-to)157-195
Number of pages39
Journalסקר בנק ישראל
Volume88
StatePublished - 2014

Cite this