TY - JOUR
T1 - עדריות בקרב המשקיעים המוסדיים בישראל
AU - בן-חורין, משה
AU - ברזני, אורי
AU - קידר-לוי, חיים
AU - שרייבר, בנצי
PY - 2014
Y1 - 2014
N2 - בשווקים צרים ובלתי נזילים פעילות המסחר של משקיעים גדולים עלולה להגדיל את תנודתיות המחירים תוך הפחתת הנזילות. בעיה זו מחמירה ככל שגוברת נטייתה של קבוצה משמעותית בקרב המשקיעים הגדולים – המשקיעים המוסדיים – לסחור יחד, כמעין עדר. העדריות בקרב משקיעים מוסדיים נחקרה בעולם תוך התמקדות במניות, ובחלק מהמחקרים התקבלה תוצאה מובהקת, אך בישראל זכתה התופעה להתייחסות מועטה. תרומתו של המחקר הנוכחי לספרות נעוצה בכך שהוא בוחן את העדריות בקרב המשקיעים המוסדיים בישראל בעזרת מסד ייחודי של נתונים על כלל המשקיעים המוסדיים (ולא בעזרת מדגם בלבד), חוקר את ההתנהגות העדרית ביחס למגוון רחב של נכסים פיננסיים (ולא רק ביחס למניות), ומסתמך על מדדים מקובלים לעדריות תוך שיפורם. אם להשתמש באנלוגיה לעדריות בטבע, אנו בוחנים אם העדר רץ (עדריות בו-זמנית), מדוע הוא רץ (האם העדריות מכוונת או בלתי מכוונת), ומי מוביל אותו (עדריות בפיגור). במרבית הסוגים של נכסי ההשקעה מצאנו קשר של עדריות בו-זמנית בין קופות הגמל והפיצויים לבין קרנות ההשתלמות, וכן בין משקיעים גדולים למשקיעים בינוניים ובין בינוניים לקטנים. אשר לעדריות בפיגור, מצאנו כי קופות הגמל והפיצויים וקרנות הפנסיה הקדימו את קרנות ההשתלמות באג"ח הממשלתיות, והגופים הבינוניים הקדימו את הגופים הגדולים במק"מ ובאג"ח הממשלתיות. מתאם סדרתי – לכאורה אינדיקציה למסחר של מומנטום – נמצא אצל קרנות הפנסיה בהשקעתן במק"מ ובאג"ח ממשלתיות ואצל קופות הגמל והפיצויים (בכל המקרים למעט אג"ח ממשלתיות). לסיכום, מצאנו שעדריות בו-זמנית (העדר רץ) קיימת במרבית הנכסים והגופים המוסדיים, לריצה יש הסבר חלקי, ועדריות בפיגור (לריצה יש מוביל) קיימת במק"מ ובאג"ח ממשלתיות. (מתוך המאמר)
AB - בשווקים צרים ובלתי נזילים פעילות המסחר של משקיעים גדולים עלולה להגדיל את תנודתיות המחירים תוך הפחתת הנזילות. בעיה זו מחמירה ככל שגוברת נטייתה של קבוצה משמעותית בקרב המשקיעים הגדולים – המשקיעים המוסדיים – לסחור יחד, כמעין עדר. העדריות בקרב משקיעים מוסדיים נחקרה בעולם תוך התמקדות במניות, ובחלק מהמחקרים התקבלה תוצאה מובהקת, אך בישראל זכתה התופעה להתייחסות מועטה. תרומתו של המחקר הנוכחי לספרות נעוצה בכך שהוא בוחן את העדריות בקרב המשקיעים המוסדיים בישראל בעזרת מסד ייחודי של נתונים על כלל המשקיעים המוסדיים (ולא בעזרת מדגם בלבד), חוקר את ההתנהגות העדרית ביחס למגוון רחב של נכסים פיננסיים (ולא רק ביחס למניות), ומסתמך על מדדים מקובלים לעדריות תוך שיפורם. אם להשתמש באנלוגיה לעדריות בטבע, אנו בוחנים אם העדר רץ (עדריות בו-זמנית), מדוע הוא רץ (האם העדריות מכוונת או בלתי מכוונת), ומי מוביל אותו (עדריות בפיגור). במרבית הסוגים של נכסי ההשקעה מצאנו קשר של עדריות בו-זמנית בין קופות הגמל והפיצויים לבין קרנות ההשתלמות, וכן בין משקיעים גדולים למשקיעים בינוניים ובין בינוניים לקטנים. אשר לעדריות בפיגור, מצאנו כי קופות הגמל והפיצויים וקרנות הפנסיה הקדימו את קרנות ההשתלמות באג"ח הממשלתיות, והגופים הבינוניים הקדימו את הגופים הגדולים במק"מ ובאג"ח הממשלתיות. מתאם סדרתי – לכאורה אינדיקציה למסחר של מומנטום – נמצא אצל קרנות הפנסיה בהשקעתן במק"מ ובאג"ח ממשלתיות ואצל קופות הגמל והפיצויים (בכל המקרים למעט אג"ח ממשלתיות). לסיכום, מצאנו שעדריות בו-זמנית (העדר רץ) קיימת במרבית הנכסים והגופים המוסדיים, לריצה יש הסבר חלקי, ועדריות בפיגור (לריצה יש מוביל) קיימת במק"מ ובאג"ח ממשלתיות. (מתוך המאמר)
UR - https://uli.nli.org.il/discovery/search?vid=972NNL_ULI_C:MAIN&query=lds05,contains,000815020
M3 - מאמר
SN - 0522-2761
VL - 88
SP - 157
EP - 195
JO - סקר בנק ישראל
JF - סקר בנק ישראל
ER -