Abstract
המאמר עוסק בתולדות ההגירה היהודית ממרוקו. בשני העשורים הראשונים לאחר הקמת מדינת ישראל הגיעו אליה רוב היהודים שחיו בארצות האסלאם. המחקר נטה עד כה להתעלם מיחסי הגומלין המורכבים שבין ההגירה מארצות האסלאם לישראל לבין ההגירה מארצות אלה ליעדים אחרים באירופה ובאמריקה. הגירה זו נתפסה כלא רלוונטית לחקר הציונות. במאמרו מתמקד מורנו במקרה-בוחן אחד, מרוקו הספרדית, ודרכו הוא מצביע על יחסי הגומלין המורכבים בין התפתחות הציונות לבין תהליכים של הגירה, קולוניזציה ופוסט-קולוניזציה בעולם כולו, למשל הגירת יהודים ממרוקו למדינות דרום אמריקה כבר באמצע המאה התשע עשרה. המאמר מראה פעילותם של מנהגים ציונים בעלי מעמד בקהילה היהודית במרוקו הספרדית לא עמדה בסתירה לנטייתם הברורה של בני קהילה זו להתפזר בעולם ולא לפנות לישראל דווקא - הן בימי העליות ה"חלוציות" הן בימים שלאחר הקמת מדינת ישראל, כשהעלייה ממרוקו הגיעה לשיאה - ואף לא לדגמי המודרניזציה והסולידריות שהציעו כי"ח והתנועה הפילו-ספרדית שפעלו בצפון מרוקו וביקשו לקדם את הזיקות הלאומיות של יהודי האזור לצרפת ולספרד. (מתוך המאמר)
| Translated title of the contribution | A re-examination of the connection between Zionism and migration: the case of Spanish Morocco |
|---|---|
| Original language | Hebrew |
| Pages (from-to) | קיט-קמד |
| Journal | איל פריזינטי |
| Volume | יד-טו |
| State | Published - 2021 |