עיקרי הדת, פולמוס בין־דתי ומנהיגות קהילתית בספרד במאה החמש-עשרה

Research output: Chapter in Book/Report/Conference proceedingChapterpeer-review

Abstract

ניסוחם של עיקרי אמונה בידי הוגים יהודים חשובים בימי הביניים אינו מובן
מאליו. אדם נחשב יהודי אם נולד לאם יהודייה, ועובדה זו אינה מחייבת אותו
להחזיק בדעות מסוימות, בין שדעות אלה נחשבות 'עיקרים' או דעות לא עיקריות.
גר הבא להתגייר נדרש לקבל על עצמו עול מצוות ולאו דווקא אמונות מסוימות.
מחברי רשימות העיקרים הראשונות, החל מרב סעדיה גאון ,)942–882( ר' יהודה
הלוי ( 1141–?1075 ) והחכם הקראי יהודה הדסי (פעל באמצע המאה השתים־עשרה),
לא טרחו להסביר מהי המשמעות הטמונה בהגדרתן של אמונות אלו 'עיקרים'. רק
אצל הרמב"ם )1204–1138( אנו רואים שהעיקרים משמשים ֹדוגמות הקובעות מי
שייך לעם ישראל. קביעת העיקרים של הרמב"ם הייתה מהפכנית ולא כולם הסכימו
איתו: לא עם תוכן העיקרים עצמם ולא עם השימוש בהם כקני מידה לקביעה מיהו
יהודי
Original languageHebrew
Title of host publicationשמעו כי נגידים אדבר
Subtitle of host publicationעיונים בתופעת המנהיגות בקהילות ישראל בימי הביניים : ספר יובל לכבוד פרופ' מנחם בן-ששון בהגיעו לשיבה
Editorsנחם אילן, חגי בן שמאי, מרים פרנקל
Publisherמכון בן צבי לחקר קהילות במזרח והוצאת מאגנס
Pages329-342
Number of pages14
ISBN (Print)9789657808337, 9789657808344
StatePublished - 2023

Cite this