Abstract
בעשורים האחרונים נעשתה צליית בשר על האש למנהג המרכזי של יום העצמאות הישראלי, לטקס שבלעדיו החג אינו שלם, ושבעצם אין הרבה מלבדו. נתחי הבשר הצלוי הם אפוא פיסות של ישראליות מעובדת ומזוקקת, שאזרחיה היהודים של המדינה מפנימים אל גופם ביום שמציין יותר מכול את הקשר שלהם למדינת הלאום. אך מהי משמעותו של הטקס הזה? ומה מסמל הבשר הצלוי על האש? התיאוריה האתנוגרפולוגית מלמדת על קשר בין אכילת בשר ובין כוח וגבריות, וכן על קשר לשליטה במרחב וללאומיות מודרנית. מאמר זה, המבוסס על מחקר אנתרופולוגי שנערך בגן סאקר מדי יום עצמאות 2009-2002, דן בקשר שבין הבשר הצלוי ללאומיות הישראלית. המאמר מציע שאירועי על האש בגן סאקר מתכתבים עם כמה תסריטים תרבותיים שעומדים בלב הזהות הישראלית-יהודית העכשווית. טענתי המרכזית היא שניתוח הפרקטיקות הקולינריות והמרחביות באירועי על האש ביום העצמאות חושף עקרונות מארגנים של ניהול הכוח והמרחב בישראל, בגן סאקר ומעבר לו. (מתוך המאמר)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 83-109 |
| Number of pages | 27 |
| Journal | סוציולוגיה ישראלית: כתב-עת לחקר החברה הישראלית |
| Volume | 14 |
| Issue number | 1 |
| State | Published - 2012 |
| Externally published | Yes |