Abstract
המאמר דן באופן שבו אנשי מקצוע מתחום רפואת הפריון וההולדה בישראל, המתמחים בייעוץ גנטי וברפואה מיילדותית, מבינים את מעמדו המוסרי של העובר. בחינה של ההצדקות האתיות המנחות את טיפול המומחים בעובר (או את אי–הטיפול בו) מגלה כי בעוד היועצים הגנטיים רואים באישה ההרה את המטופלת שלהם (ולא בעובר), הרופאים המיילדים המטפלים בהריונות בסיכון גבוה מכוננים את העובר כמטופל בפועל, זאת על אף שאין לו מעמד בחוק הישראלי ובהלכה היהודית. למרות הבדל זה נציגי שתי הפרופסיות מצדיקים את התפיסות השונות שלהם באמצעות מודל של אתיקה הקשרית (ethics relational), שבו מעמד העובר נבחן על רקע מערכות היחסים המשפחתיות שלו. במאמר זה אנו טוענות כי הבלטת המודל האתי ההקשרי יונקת ממשטרי ההצדקה הזמינים לאנשי המקצוע בחברה הישראלית, קרי ־ מהאופן שבו עוצב מעמד העובר בהקשרים היסטוריים, פוליטיים, חוקיים ודתיים בישראל, ולא מהידע הרפואי–פרופסיונלי (מתוך המאמר).
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 65-88 |
| Number of pages | 24 |
| Journal | סוציולוגיה ישראלית: כתב-עת לחקר החברה הישראלית |
| Volume | 11 |
| Issue number | 1 |
| State | Published - 2009 |
IHP Publication
- ihp
- Fetus
- Fetus -- Diseases
- Genetic counseling
- Medical ethics
- Midwives
- Pregnancy -- Complications
- אתיקה רפואית
- זכויות עוברים ומעמדם המשפטי
- ייעוץ גנטי
- מילדות
- סבוכי היריון
- עוברים
- עוברים -- היבטים רפואיים