TY - JOUR
T1 - על קביעת שימושם של אתרי מערות פסטורליים: מבט ביקורתי על השימוש בספרוליטים בארכיאולוגיה
AU - גורן, יובל
PY - 1999
Y1 - 1999
N2 - אחת מן השאלות החשובות ביותר במחקר הפרהיסטורי של מחצית המאה האחרונה היא שאלת הביות של בעלי החיים בידי האדם. המחקר הארכיאוזאולוגי של מכלולי העצמות מאתרים ניאוליתיים לא הצליח, במקרים רבים, לספק עדויות חותכות לקיומם של מאפייני ביות בעצמות צאן ובקר (Meadow 1989; Crabtree 1993). אי לכך עשויות עדויות נוספות לקיומן של פעילויות פסטורליות באתרים ניאוליתיים לספק מידע רב ערך ובעל משמעויות חברתיות וכלכליות נרחבות. מחקרים מיקרומורפולוגיים של סדימנטים מהווים דוגמה טובה לכך. אלה מסוגלים לספק עדויות לקיבוץ וכליאת בעלי חיים במערות או במכלאות באמצעות בדיקות מיקרוסקופיות של המשקעים בשכבות יישוב של אתרי רועים. בין עדויות אלה ניתן למנות קופרוליטים (צואה ושייריה) ומרכיבים אנאורגניים המצויים בגללי בעלי החיים ונותרים במצב טוב גם לאחר התפרקותה (Brochier 1983). מרכיבים אלו הם ספרוליטים (תצבירים כדוריים של גבישים סיביים בקוטר מיקרונים בודדים הנוצרים במעי בעלי החיים), דרוזות (תצבירים גדולים יותר, דמויי כוכב, של גבישי קלציט הנוצרים במעי בעלי החיים) ופיטוליטים (שלדי אופל המצוי בתאי הצומח הנאכל בידי בעה"ח). במהלך עשרים השנים האחרונות נאספו עדויות רבות על פעילויות פסטורליות באמצעות בדיקות של סדימנטים מאתרי מערות ניאוליתיים ביוון ובצרפת ואיתור ספרוליטים בהם (Brochier 1983). מחקר אתנוארכיאולוגי שנערך על מספר מערות שנעשה בהן שימוש בידי רועים במאה השנים האחרונות סיפק מידע השוואתי ואישש את ההנחה שספרוליטים ופיטוליטים אכן מצטברים במשקעי האתרים הללו (Brochier et al. 1992). מאחר ועיזים או כבשים נוטות להתקבץ בעדרים במערות רק כאשר הן מכונסות אליהן על ידי רועים, עשויות עדויות כאלה להצביע על קיומה של פעילות פסטורלית. העניין בפוטנציאל הטמון בספרוליטים ופיטוליטים לקביעת אופייה של הפעילות האנושית במערה התעורר בנו בקיץ 1994, במהלך תרגול בהפעלת מעבדת שדה מיקרומורפולוגית בשני אתרים: מערת עמוד ומערת היונים. בדיקות שנערכו לסדימנטים ההיסטוריים בשתי המערות (בעמוד: מתקופת הברונזה התיכונה ב' ובהיונים: מן התקופה הביזנטית), הצביעו על קיומם של שרידים אנאורגניים מגללי בעלי חיים בשתיהן. מתוך מטרה לבחון את מהותם של שרידים אלו, ובעיקר הספרוליטים שחשיבותם גדולה יותר שכן הם נוצרים אך ורק בגללים, בדקנו את תכולתה של צואת בעלי חיים בלתי מבוייתים השוכנים בסביבת האתרים הללו (או שכנו בה בעבר) והנוהגים לפקוד מערות ולחסות בהן. הבדיקות התמקדו בגלליהם של בעלי החיים הבאים: יונת הסלע, שפן הסלע, עטלף הפרי, החולדה והיעל. מתוך מטרה למנוע כל עיוות מלאכותי אפשרי של התוצאות נבדקו גלליהם של בעלי חיים בטבע (ולא בשביה), באזורים בלתי מופרעים (שמורות טבע או אתרים הסגורים בדרך כלל למבקרים). כבקרה נבדקו גלליהם של כבשים, סוסים ופרות. מתוצאות הבדיקות עולה שספרוליטים קיימים גם בצואת מרבית בעלי החיים הבלתי מבוייתים, למעט בצואת עטלף הפרי והשפן. כמויות ניכרות של ספרוליטים התגלו בגללי היונה והיעל, שניהם שוכני מערות מובהקים. נתונים אלה מטילים ספק רב בחשיבותם של ספרוליטים לקביעת אופיים של אתרים ניאוליתיים, לכל הפחות באזור המזרח התיכון.
AB - אחת מן השאלות החשובות ביותר במחקר הפרהיסטורי של מחצית המאה האחרונה היא שאלת הביות של בעלי החיים בידי האדם. המחקר הארכיאוזאולוגי של מכלולי העצמות מאתרים ניאוליתיים לא הצליח, במקרים רבים, לספק עדויות חותכות לקיומם של מאפייני ביות בעצמות צאן ובקר (Meadow 1989; Crabtree 1993). אי לכך עשויות עדויות נוספות לקיומן של פעילויות פסטורליות באתרים ניאוליתיים לספק מידע רב ערך ובעל משמעויות חברתיות וכלכליות נרחבות. מחקרים מיקרומורפולוגיים של סדימנטים מהווים דוגמה טובה לכך. אלה מסוגלים לספק עדויות לקיבוץ וכליאת בעלי חיים במערות או במכלאות באמצעות בדיקות מיקרוסקופיות של המשקעים בשכבות יישוב של אתרי רועים. בין עדויות אלה ניתן למנות קופרוליטים (צואה ושייריה) ומרכיבים אנאורגניים המצויים בגללי בעלי החיים ונותרים במצב טוב גם לאחר התפרקותה (Brochier 1983). מרכיבים אלו הם ספרוליטים (תצבירים כדוריים של גבישים סיביים בקוטר מיקרונים בודדים הנוצרים במעי בעלי החיים), דרוזות (תצבירים גדולים יותר, דמויי כוכב, של גבישי קלציט הנוצרים במעי בעלי החיים) ופיטוליטים (שלדי אופל המצוי בתאי הצומח הנאכל בידי בעה"ח). במהלך עשרים השנים האחרונות נאספו עדויות רבות על פעילויות פסטורליות באמצעות בדיקות של סדימנטים מאתרי מערות ניאוליתיים ביוון ובצרפת ואיתור ספרוליטים בהם (Brochier 1983). מחקר אתנוארכיאולוגי שנערך על מספר מערות שנעשה בהן שימוש בידי רועים במאה השנים האחרונות סיפק מידע השוואתי ואישש את ההנחה שספרוליטים ופיטוליטים אכן מצטברים במשקעי האתרים הללו (Brochier et al. 1992). מאחר ועיזים או כבשים נוטות להתקבץ בעדרים במערות רק כאשר הן מכונסות אליהן על ידי רועים, עשויות עדויות כאלה להצביע על קיומה של פעילות פסטורלית. העניין בפוטנציאל הטמון בספרוליטים ופיטוליטים לקביעת אופייה של הפעילות האנושית במערה התעורר בנו בקיץ 1994, במהלך תרגול בהפעלת מעבדת שדה מיקרומורפולוגית בשני אתרים: מערת עמוד ומערת היונים. בדיקות שנערכו לסדימנטים ההיסטוריים בשתי המערות (בעמוד: מתקופת הברונזה התיכונה ב' ובהיונים: מן התקופה הביזנטית), הצביעו על קיומם של שרידים אנאורגניים מגללי בעלי חיים בשתיהן. מתוך מטרה לבחון את מהותם של שרידים אלו, ובעיקר הספרוליטים שחשיבותם גדולה יותר שכן הם נוצרים אך ורק בגללים, בדקנו את תכולתה של צואת בעלי חיים בלתי מבוייתים השוכנים בסביבת האתרים הללו (או שכנו בה בעבר) והנוהגים לפקוד מערות ולחסות בהן. הבדיקות התמקדו בגלליהם של בעלי החיים הבאים: יונת הסלע, שפן הסלע, עטלף הפרי, החולדה והיעל. מתוך מטרה למנוע כל עיוות מלאכותי אפשרי של התוצאות נבדקו גלליהם של בעלי חיים בטבע (ולא בשביה), באזורים בלתי מופרעים (שמורות טבע או אתרים הסגורים בדרך כלל למבקרים). כבקרה נבדקו גלליהם של כבשים, סוסים ופרות. מתוצאות הבדיקות עולה שספרוליטים קיימים גם בצואת מרבית בעלי החיים הבלתי מבוייתים, למעט בצואת עטלף הפרי והשפן. כמויות ניכרות של ספרוליטים התגלו בגללי היונה והיעל, שניהם שוכני מערות מובהקים. נתונים אלה מטילים ספק רב בחשיבותם של ספרוליטים לקביעת אופיים של אתרים ניאוליתיים, לכל הפחות באזור המזרח התיכון.
UR - https://uli.nli.org.il/discovery/search?vid=972NNL_ULI_C:MAIN&query=lds05,contains,000882718
M3 - מאמר
SN - 0334-3839
VL - 29
SP - 14
EP - 15
JO - מתקופת האבן
JF - מתקופת האבן
ER -