TY - JOUR
T1 - ערכן האקולוגי-כלכלי של דיונות החול במישור החוף
AU - שגב, מאירה
AU - בר, פועה
AU - בקר, ניר
PY - 2014
Y1 - 2014
N2 - מערכת החולות במישור החוף כוללת מגוון ביולוגי ומשאבי טבע המספקים שירותים אקולוגיים רבים ומגוונים. אף על פי כן, בעשרות השנים האחרונות הלכו והצטמצמו שטחי החולות הפתוחים, בעיקר אלה של הדיונות הנודדות, בשל תהליכי פיתוח נמרצים. השטחים שנותרו עוברים תהליכי התייצבות, המלווים בשינוי מהותי בהרכב המינים, במגוון המינים, בהיעלמות מינים פסמופיליים ובהרס הנופים הייחודיים. יש חשש, אפוא, להמשך קיומה של המערכת האקולוגית החולית ולהחלפתה במערכת אקולוגית ים תיכונית. שינויים אלה מעוררים שאלה לגבי ניהול ושימור המערכת: אם לנקוט ממשק סביל, שמשמעותו אי-התערבות בתהליכים הטבעיים, או לחילופין לנקוט ממשק פעיל, שמטרתו שחזור מגוון בתי הגידול, המינים והנופים, שאפיינו את רצועת החוף בעבר. מחקר זה בוחן את הסוגיה מנקודת מבט כלכלית-אקולוגית. במחקר בוצעה הערכה כלכלית של מגוון נופי הדיונות בשיטה של הערכה מותנית (Contingent Value Method – CVM). מתוצאות המחקר עולה שבהקשר לאתרי המחקר, הערך שנותן הציבור לשימור הנוף של הדיונות הנודדות (באמצעות ממשק פעיל), גבוה יותר (ב-4–7 מיליון ש"ח בשנה) מערכו של נוף הדיונות המיוצבות שמתקבל כשנוקטים ממשק סביל. ערכן האקולוגי של הדיונות מבחינת חשיבותן לשמירת הטבע, במצבי ייצוב שונים, הוערך גם כן, ושולב בערך הכלכלי שנתן הציבור בסקר. כל אחד ממיני הצמחים קיבל ערך חיובי או שלילי בהתאם לחשיבותו האקולוגית, וסכום הערכים שהתקבל עבור כלל המינים בכל אחת מהדיונות במדגם, מייצג את חשיבות הדיונה לשימור. שילוב כזה מאפשר לבחון את השינוי בערך הדיונה כתוצאה מתהליך ההתייצבות. נמצא שהתועלת שמפיק הציבור מהדיונות הולכת וקטנה עם העלייה ביציבות הדיונות. הדיונות המיוצבות מאבדות מערכן בעיני הציבור בסכום שמוערך ב-11 מיליון ש"ח בשנה. ממצאי המחקר מצביעים על הצורך בניהול ממשק פעיל לשימור ולשחזור של הדיונות הנודדות, במיוחד לאור העובדה שעלויות הממשק נמוכות מאוד בהשוואה לתועלת הציבורית מהדיונות הנודדות. (מתוך המאמר)
AB - מערכת החולות במישור החוף כוללת מגוון ביולוגי ומשאבי טבע המספקים שירותים אקולוגיים רבים ומגוונים. אף על פי כן, בעשרות השנים האחרונות הלכו והצטמצמו שטחי החולות הפתוחים, בעיקר אלה של הדיונות הנודדות, בשל תהליכי פיתוח נמרצים. השטחים שנותרו עוברים תהליכי התייצבות, המלווים בשינוי מהותי בהרכב המינים, במגוון המינים, בהיעלמות מינים פסמופיליים ובהרס הנופים הייחודיים. יש חשש, אפוא, להמשך קיומה של המערכת האקולוגית החולית ולהחלפתה במערכת אקולוגית ים תיכונית. שינויים אלה מעוררים שאלה לגבי ניהול ושימור המערכת: אם לנקוט ממשק סביל, שמשמעותו אי-התערבות בתהליכים הטבעיים, או לחילופין לנקוט ממשק פעיל, שמטרתו שחזור מגוון בתי הגידול, המינים והנופים, שאפיינו את רצועת החוף בעבר. מחקר זה בוחן את הסוגיה מנקודת מבט כלכלית-אקולוגית. במחקר בוצעה הערכה כלכלית של מגוון נופי הדיונות בשיטה של הערכה מותנית (Contingent Value Method – CVM). מתוצאות המחקר עולה שבהקשר לאתרי המחקר, הערך שנותן הציבור לשימור הנוף של הדיונות הנודדות (באמצעות ממשק פעיל), גבוה יותר (ב-4–7 מיליון ש"ח בשנה) מערכו של נוף הדיונות המיוצבות שמתקבל כשנוקטים ממשק סביל. ערכן האקולוגי של הדיונות מבחינת חשיבותן לשמירת הטבע, במצבי ייצוב שונים, הוערך גם כן, ושולב בערך הכלכלי שנתן הציבור בסקר. כל אחד ממיני הצמחים קיבל ערך חיובי או שלילי בהתאם לחשיבותו האקולוגית, וסכום הערכים שהתקבל עבור כלל המינים בכל אחת מהדיונות במדגם, מייצג את חשיבות הדיונה לשימור. שילוב כזה מאפשר לבחון את השינוי בערך הדיונה כתוצאה מתהליך ההתייצבות. נמצא שהתועלת שמפיק הציבור מהדיונות הולכת וקטנה עם העלייה ביציבות הדיונות. הדיונות המיוצבות מאבדות מערכן בעיני הציבור בסכום שמוערך ב-11 מיליון ש"ח בשנה. ממצאי המחקר מצביעים על הצורך בניהול ממשק פעיל לשימור ולשחזור של הדיונות הנודדות, במיוחד לאור העובדה שעלויות הממשק נמוכות מאוד בהשוואה לתועלת הציבורית מהדיונות הנודדות. (מתוך המאמר)
UR - https://uli.nli.org.il/discovery/search?vid=972NNL_ULI_C:MAIN&query=lds05,contains,001104728
M3 - מאמר
SN - 0793-0771
VL - 5
SP - 245
EP - 253
JO - אקולוגיה וסביבה
JF - אקולוגיה וסביבה
IS - 3
ER -