פופוליזם ומעמדות עממיים בישראל

"בכל רחבי העולם התפשטו בשנים האחרונות תנועות ומנהיגים פופוליסטיים שהגיעו לשלטון או שהפכו לאלטרנטיבות בולטות למפלגות הפוליטיות המסורתיות. גם בישראל ניתן לתאר את המשבר הפוליטי־חוקתי השורר מאז ינואר 2023 כעימות חזיתי בין תפיסה פופוליסטית לתפיסה ליברלית של דמוקרטיה. פריחתן הנוכחית של התנועות הפופוליסטיות היא פועל יוצא של מספר גורמים: מחאה נגד הגלובליזציה הנאו־ליברלית והאליטות הכלכליות המובילות אותה, על רקע אי־השוויון המתפשט; מחאה נגד התפשטותו של הליברליזם/פרוגרסיביזם התרבותי והתפיסות האינדיווידואליסטיות והקוסמופוליטיות שאותן הוא מקדם, וכן תגובה למשברי הייצוג והאמון הפוקדים את הדמוקרטיות הליברליות. במקביל להתחזקות הפופוליזם, ובמידה מסוימת כתולדה שלה, מתפתח שיח תקשורתי ואקדמי המתייחס לפופוליזם כאל תופעה שלילית במהותה: פנייה למכנה המשותף הנמוך ביותר, רידוד השיח הציבורי, אנטי־אינטלקטואליזם, זלזול בידע של אנשי מקצוע, זלזול במדע, הולכת שולל של ההמונים במקביל לניסיון למצוא חן בעיניהם בכל מחיר. ספר זה מציע מבט אמפתי יותר על התופעה הפופוליסטית; הוא מבקש להבינה כתופעה מורכבת בגורמיה, בביטוייה ובחזון שלה, המהווה ביקורת על הסדר החברתי הקיים ותגובה למשבר הליברליזם.בניסיון להתייחס למורכבותה של התופעה הפופוליסטית, ספר זה מבקש לבחון את הקשר בין פופוליזם למעמדות העממיים שהיו לאורך כל ההיסטוריה הסובייקט של המאבקים למען הדמוקרטיה, מאז תחילתה באתונה, עבור במהפכות הדמוקרטיות המודרניות; בהתאם לכך הספר מתאר את המעמדות העממיים כסובייקט החברתי המרכזי של מרבית התנועות הפופוליסטיות. לצד הדיון התאורטי הכללי, הספר בוחן את יחסי הגומלין בין המעמדות העממיים והאליטות בישראל, לצד בחינת היבטים פוליטיים שונים של הפופוליזם בישראל". -- מהמעטפת האחורית.