Abstract
פליטת אבק לאטמוספרה הינה תוצאה של סחיפת קרקע על ידי רוח (איאולית). בשנים האחרונות גוברת התרומה של קרקעות באזורים צחיחים למחצה לאבק האטמוספרי הגלובלי כתוצאה של שינויי אקלים והגברת פעילויות חקלאיות. המחקר התמקד בבחינת ההשפעה של שימושי קרקע שונים בקרקעות לס בצפון הנגב על פליטת אבק לאטמוספרה באמצעות ניסויים איאוליים. פליטת האבק נמדדה בשימושי קרקע נפוצים, כולל טבעי-ביקורת, מרעה, חקלאות מקובלת (בעיבודים שונים), וחקלאות מסורתית (עיבוד מופחת, רעיית שלפים). הנתונים שנאספו במחקר אפשרו לכמת שטפי פליטה של חומר חלקיקי קטן מ-10 מיקרומטר (PM10) בתנאים שונים. ניתוח משולב של תוצאות הניסויים האיאוליים ובדיקות הקרקע מראה קשרים בין אגרגציה (תלכוד) ושטף האבק. חישוב מאזני PM10 שמקורו באבק מצביע על מאזן שנתי שלילי בשטחים השונים. אובדן של החלקיקים הדקים (חרסיות וחומרי הזנה) בקרקע עשוי להוביל לדלדול קרקע וירידה בפוריות (בשטחים ללא דישון) וכן להגברה של פליטת האבק וזיהום אוויר חלקיקי. ממצאי המחקר עשויים לסייע בקביעת ממשקי ניהול של שטחים פתוחים וממשקי עיבוד חקלאי אשר יתרמו להפחתת אובדן הקרקע ופליטת אבק לאטמוספרה. (מתוך המאמר)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 95-109 |
| Number of pages | 15 |
| Journal | אופקים בגאוגרפיה |
| Volume | 93 |
| State | Published - 2017 |
