פרק נוסף בבחינת בית היוצר של המדרש והאגדה

Research output: Contribution to journalArticlepeer-review

Abstract

זיהוי בית היוצר של המדרשים והאגדות המצויים בידנו בעשרות הקבצים של ספרות זו, היא משאלות היסוד של חקר המדרש והאגדה. בספרו המקיף 'דרכי האגדה והמדרש', הקדיש פרופ' יונה פרנקל פרק לתיאור מסכם של דרכי התהוותן של יצירות אלה. הן נתהוו בשלושה מעגלים תרבותיים: בתהליך הלימוד בבית המדרש, בדרשות לקהל בבית הכנסת, ובדרשות שנאמרו מחוץ למוקדי תרבות אלה 'לעת מצוא'. הדרשות 'לעת מצוא' נוצרו בהקשרים תרבותיים שונים אך בית היוצר הקלאסי שלהן, לדעת פרנקל, הוא האירועים המשפחתיים - ברית מילה, הספד וניחומי אבלים. במסגרת מאמר זה אני מבקש להבליט אירוע חברתי נוסף, שלא נזכר כלל בדיונו של פרנקל, והוא מהווה לדעתי מקור איתן להתהוות דרשות ואגדות, מקור שאינו נופל במרכזיותו מן האירועים הקלאסיים להיווצרות הדרשות 'לעת מצוא' שנמנו במפורש בספרו. אירועי פרידה בתרבויות שונות נתברכו כידוע בריטואלים מגוונים. ביניהם ריטואלים מילוליים כדוגמת ברכות מסוגים שונים ואמירת שירים. ריטואלים כאלה מצויים גם בעולמם של חז"ל, אך עליהם נוסף נוהג מפותח יותר ונפוץ יותר והוא פרידה מתוך דברי תורה ובייחוד בדברי אגדה. דברי תורה אלה היו לעיתים קצרים ופשוטים אך לפעמים שהם התפתחו למעמד דרשני מפותח ונשגב. גולת הכותרת של הפרידה בדברי מדרש ואגדה היא יצירת תבנית מדרשית - ה'אפטרה'. (מתוך המאמר)
Original languageHebrew
Pages (from-to)123-135
Number of pages13
Journalתעודה
Volumeטז-יז
StatePublished - 2001

IHP Publication

  • ihp
  • אגדות חז"ל
  • Aggada
  • ספרות חז"ל
  • פרידה (פסיכולוגיה)
  • Farewells
  • דרשות (יהדות)
  • Sermons -- Jewish

Cite this