Abstract
היכולת לתקשר בשפה טבעית היא הכישור הקוגניטיבי העיקרי המבדיל את המין האנושי ממינים אחרים. שלושת המאמרים המוצגים כאן עוסקים בשאלה כיצד ילדים רוכשים שפה. במאמר הראשון מציגים ד"ר ענבל ארנון ופרופ' שולי וינטר את גישתו של נועם חומסקי (שהתיאוריה שלו היא הדומיננטית בתחום הבלשנות) ואת הביקורת כלפיה. חומסקי ניסח כללים מתמטיים כדי לתאר את המבנה התחבירי של שפות טבעיות והראה שהמבנה הזה, שרוב דוברי השפה אינם ערים לו, חייב להיות חלק מהידע הלשוני של הדוברים. הוא טען שצריך להבין מהו המנגנון שמאפשר לילדים לרכוש את הכללים האלה מפני שלא ניתן לרכוש אותם על בסיס הקלט בלבד ולכן הניח שקיים ידע לשוני מולד שמגביל ומכוון את הלמידה מהקלט - כלומר לילדים יש מנגנון מולד ללמידת שפה. הנחת הידע המולד גרעה מחשיבותו של הקלט בתהליך רכישת השפה ולכן חוקרים במסורת החומסקיאנית בחנו פחות את הסביבה הלשונית שילדים חשופים אליה. תיאוריה חלופית לזו של חומסקי נקראת 'בלשנות מבוססת שימוש' ועל פיה רכישת השפה קשורה קשר הדוק לשימוש בה. על פי תיאוריה זו כל הגירויים הלשוניים שאליהם נחשף הדובר מעובדים על ידי מנגנון קוגניטיבי אחד ולכן לדעת שפה משמעו להכיר דפוסים לשוניים בגדלים וברמות הפשטה שונות. במאמר השני מחדד פרופ' עידן לנדו את הפולמוס שמתנהל בין הבלשנות מבוססת השימוש לבין הבלשנות הגנרטיבית ומציג חמש נקודות מחלוקת ביניהן: א. האם די בקלט עשיר לרכישת כללי התחביר? ב. האם ילדים מקבלים תיקון טעויות? ג. האם די בלמידה סטטיסטית? ד. האם יש אוניברסלים לשוניים? ה. האם המתודולוגיה של שימוש בשיפוטים דקדוקיים היא אמינה דיה במחקר? המאמר השלישי הוא תגובתם של ד"ר ענבל ארנון ופרופ' שולי וינטר לדבריו של פרופ' עידן לנדו.
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 32-37 |
| Number of pages | 6 |
| Journal | אודיסאה |
| Volume | 20 |
| State | Published - Jul 2013 |