TY - CHAP
T1 - ציונות ופוסט-ציונות: ההקשר הסוציולוגי של ויכוח ההיסטוריונים
T2 - ההקשר הסוציולוגי של ויכוח ההיסטוריונים
AU - רם, אורי
N1 - בגרמנית: "Historikerstreit in Israel" (2000)
PY - 1997
Y1 - 1997
N2 - מטרת המאמר היא לבחון את ויכוח ההיסטוריונים לא כעניין אקדמי פנימי גרידא, אלא 'כגילוי של התרבות הפוליטית הכללית בישראל' וכחלק מהוויכוח על הגדרת הזהות הישראלית. לטענת מחבר המאמר, ראשיתו של הוויכוח במאמר שבני מוריס פרסם בשלהי 1988 בכתב העת היהודי אמריקני תיקון, (Tikkun) אולם השינוי המתחולל בנוף ההיסטוריוגרפי הישראלי הוא מקיף מזה שמוריס מתאר. זאת מאחר שמדובר בשינוי תרבותי, ב'אי נחת מן הזיכרון הלאומי הרשמי', ולא בשינוי שמתייחס לד' אמותיה של האקדמיה. הוא אינו מקבל את טענת מוריס, ולפיה ניתן להבחין ולהפריד בין 'הידע האבייקיטיווי', שמופק באקדמיה לבין הזיכרון הקולקטיווי, שהוא סובייקטיווי ונתון לתנודות ולהלכי רוח. לטענתו, 'גם ה"אובייקטיוויזם"... טעון ערך פוליטי'. לכן, המחקר ההיסטורי, ה'ישן' כמו 'החדש', אינו יכול להיות מנותק מהזיכרון הקולקטיווי, ומכאן שמה שמשתנה בשנים האחרונות אינו רק המחקר המדעי והזיכרון הקולקטיווי לגווניו; משתנה 'ההכרה ההיסטורית בכללה'. עד לאחרונה רווחו בישראל גירסה זו או אחרת של 'זהות לאומית' ציונית. גירסאות אלה נכתבו מחוץ לכותלי האקדמיה, אך גם בתוכה. זאת מאחר שההיסטוריה ואף הסוציולוגיה שנכתבו בישראל עד לפני עשור או שניים סיפקו 'הילת אמת לזיכרון הלאומי, שהזהות הלאומית נזקקה לו'. בשנים האחרונות אנו עדים למעבר מ'הכרה היסטורית קונסנסואלית להכרה היסטורית קונפליקטואלית'. מעבר זה הוא חלק מהשינוי הכללי המתחולל בחברה הישראלית: מעבר משלב 'בניית לאום והקמת מדינה' לשלב של 'חברה אזרחנית רב תרבותית'. שינוי זה הוא המאפשר לאליטות שמתחרות בזו של תנועת העבודה וללא אליטות להשמיע את קולן. ויכוחי ההיסטוריונים והסוציולוגים, טוען המחבר בסיכום מאמרו, נובעים בראש ובראשונה 'מהיווצרות נרטיבים תרבותיים חדשים המשקפים את התגבשותן והתעצמותן של זהויות נשכחות, נדחקות ונדכאות'. (מתוך המאמר)
AB - מטרת המאמר היא לבחון את ויכוח ההיסטוריונים לא כעניין אקדמי פנימי גרידא, אלא 'כגילוי של התרבות הפוליטית הכללית בישראל' וכחלק מהוויכוח על הגדרת הזהות הישראלית. לטענת מחבר המאמר, ראשיתו של הוויכוח במאמר שבני מוריס פרסם בשלהי 1988 בכתב העת היהודי אמריקני תיקון, (Tikkun) אולם השינוי המתחולל בנוף ההיסטוריוגרפי הישראלי הוא מקיף מזה שמוריס מתאר. זאת מאחר שמדובר בשינוי תרבותי, ב'אי נחת מן הזיכרון הלאומי הרשמי', ולא בשינוי שמתייחס לד' אמותיה של האקדמיה. הוא אינו מקבל את טענת מוריס, ולפיה ניתן להבחין ולהפריד בין 'הידע האבייקיטיווי', שמופק באקדמיה לבין הזיכרון הקולקטיווי, שהוא סובייקטיווי ונתון לתנודות ולהלכי רוח. לטענתו, 'גם ה"אובייקטיוויזם"... טעון ערך פוליטי'. לכן, המחקר ההיסטורי, ה'ישן' כמו 'החדש', אינו יכול להיות מנותק מהזיכרון הקולקטיווי, ומכאן שמה שמשתנה בשנים האחרונות אינו רק המחקר המדעי והזיכרון הקולקטיווי לגווניו; משתנה 'ההכרה ההיסטורית בכללה'. עד לאחרונה רווחו בישראל גירסה זו או אחרת של 'זהות לאומית' ציונית. גירסאות אלה נכתבו מחוץ לכותלי האקדמיה, אך גם בתוכה. זאת מאחר שההיסטוריה ואף הסוציולוגיה שנכתבו בישראל עד לפני עשור או שניים סיפקו 'הילת אמת לזיכרון הלאומי, שהזהות הלאומית נזקקה לו'. בשנים האחרונות אנו עדים למעבר מ'הכרה היסטורית קונסנסואלית להכרה היסטורית קונפליקטואלית'. מעבר זה הוא חלק מהשינוי הכללי המתחולל בחברה הישראלית: מעבר משלב 'בניית לאום והקמת מדינה' לשלב של 'חברה אזרחנית רב תרבותית'. שינוי זה הוא המאפשר לאליטות שמתחרות בזו של תנועת העבודה וללא אליטות להשמיע את קולן. ויכוחי ההיסטוריונים והסוציולוגים, טוען המחבר בסיכום מאמרו, נובעים בראש ובראשונה 'מהיווצרות נרטיבים תרבותיים חדשים המשקפים את התגבשותן והתעצמותן של זהויות נשכחות, נדחקות ונדכאות'. (מתוך המאמר)
UR - http://primo.nli.org.il/primo-explore/search?query=isbn,exact,9652271187,AND&pfilter=pfilter,exact,books,AND&tab=default_tab&search_scope=ULI&sortby=rank&vid=ULI&lang=iw_IL&mode=advanced&offset=0&fromRedirectFilter=true
M3 - פרק
SN - 9652271187
SP - 275
EP - 289
BT - בין חזון לרוויזיה (קובץ בעריכת יחיעם ויץ)
PB - מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל
CY - ירושלים
ER -