קבלת החלטות מבוססת מדע בבריאות וסביבה – המקרה של משבר הקורונה: [מתוך המדור: נקודת מבט]

מיה נגב, נדב דוידוביץ, חגי לוין

Research output: Contribution to journalArticlepeer-review

Abstract

בריאות הציבור מתבססת על ראיות מדעיות בקבלת החלטות תוך שימוש בידע המדעי הטוב ביותר, שימוש מערכתי בנתונים ובמערכות ניטור ומידע, שימוש במגוון שיטות של איסוף נתונים – כמותיים ואיכותיים, שיתוף ציבור מגוון ובעלי עניין, תכנון מראש, יישום והערכה. התמודדות עם התפרצויות כגון המגפה העולמית (פנדמיה) שגרם נגיף הקורונה מצריכה לקבל החלטות גורליות בטווח המיידי במציאות של אי-ודאות גבוהה. מדע בריאות הציבור הוא במהותו מדע רב-תחומי, העוסקים והחוקרים בבריאות הציבור הם לרוב בעלי הכשרה מעמיקה וידע לפחות בתחום אחד נוסף על בריאות הציבור. ההתמודדות עם משבר הקורונה מעלה על סדר היום הציבורי גם את הבריאות החברתית, ואת החשיבות של קהילה, הון אנושי ולכידות חברתית בבריאות מיטבית. ההתפרצות יכולה להביא לשינויים משמעותיים לקידום קיימות במדיניות ציבורית ובתכנון, הפחתת הצריכה ומעבר לשוק מקומי יותר, לקדם מדיניות כלכלית, שבה חלופות של כלכלה מקומית מקיימת ושינוי סביבתי. חשוב לעשות זאת בצורה מידתית ובראייה רחבה, שבוחנת מהי בריאות ומהם הסיכונים לבריאות. בריאות היא זכות יסוד של כל אדם. המשבר הוא הזדמנות לסולידריות חברתית ואזורית: טיפול באוכלוסיות רגישות, כולל אנשים המתגוררים בגפם, חסרי בית וחסרי מעמד, מתן דגש על חוסן וחיזוק של קהילות ושיתוף פעולה, הכל כחלק חיוני מהמאמץ למיגור המגפה. חיוני להפיק את הלקחים ממשבר הקורונה ולראות איך אנחנו יכולים לבנות חברה עם חוסן רב יותר להתמודדות עם אתגרים בריאותיים וסביבתיים.
Original languageHebrew
Journalאקולוגיה וסביבה
StatePublished - 2020

Cite this