קדימת ההגיון לדקדוק במשנתו של יוסף אבן כספי

יוסף בן אבא מרי אבן כספי נמנה עם חוג הפילוסופים הרדיקליים, תלמידיו של הרמב"ם וממשיכיו, שקם בפרובנס במאה השלוש עשרה. כספי כתב ספרים רבים, ואת עיקר תפקידו ראה בפירוש כתבי הקודש על פי הפילוסופיה, ובעיקר על פי תורת ההגיון. כספי כתב שלושה ספרים בענייני הגיון ולשון: 'צרור הכסף', 'רתוקות כסף' ו'שרשות כסף'. מאמר זה בוחן את השפעתה של תורת ההגיון על תורת הלשון במשנתו של כספי, ובמיוחד את התפקיד והמעמד של כללי הדקדוק לעומת כללי ההגיון. תחילה נבדוק את תפקידה של מלאכת ההגיון כפי שהוא עולה מכתביו של כספי, וכך נוכל לעמוד על מקומה של הלוגיקה בתורת הלשון שלו. לאחר מכן נעמוד על ייחודה של השפה העברית לעומת שאר השפות, לפי שיטתו של כספי. לבסוף נבדוק את יחסו של כספי לחכמת הדקדוק, וכיצד הוא מיישם את חוקי הלוגיקה בתורת הלשון. מטרתו של המאמר לעמוד לראשונה על מעמדה של חכמת הדקדוק בעיני כספי ועל תוקפם המוגבל של כללים לשוניים פרטניים לעומת גישה לוגית כוללנית ונרחבת. (מתוך המאמר)