"קירות הבית שלי עתידים להופיע מחדש בדמות ביצי דרורים זעירות": כתיבה אקולוגית ובעיית העצמי: [מאמר ביקורת]

Research output: Contribution to journalBook/Arts/Article review

Abstract

חשבתי על הריאיון הזה לא מעט כאשר ניגשתי לסקר את ספרו היפה, העדין, של פיקי איש-שלום, מחברות הצפרות, בתוך ימי ה"שלושים" למאיר שלו. שכן מבחינה ז'אנרית אין מדובר בספר רגיל: אף על פי שיש בו יסודות נרטיביים, אין זו פרוזה סיפורית, אלא פרקי התבוננות – במובן הפשוט ביותר של המונח – התבוננות בטבע (וגם באדם, ולכך אגיע בהמשך). בניגוד לסופר המבקש לשמור על חופש אמנותי מוחלט, לאיש-שלום "מותר", לכאורה, להיות קצת יותר אידיאולוג. ומה יותר טבעי, על פניו, מלומר משהו על שמירת הטבע בספר שיכול להתקיים רק בעולם שבו הטבע, במידה כלשהי לפחות, אכן נשמר?
Original languageHebrew
Journalפנס
StatePublished - 29 May 2023

Cite this