Abstract
מצב ההשתלות כיום - 1991
ד"ר שמואלי: השתלות מהוות פריצת דרך ברפואה, משום שהן כוללות בתוכן מכלול של דברים, שהרפואה לא הכירה לפני כן. זהו המקצוע היחידי בעצם, שכירורג צריך להביא איתו משהו לחדר ניתוח. לא מספיקים לו הכלים והאצבעות. הוא חייב לבוא עם משהו, וכשהוא חייב לבוא עם משהו, יש לו בעיה, כי הוא תלוי במישהו. ה"מישהו" הזה, הוא אותו תורם איברים, שנמצא בצד השני של המתרס. זה בעצם הדבר הראשון ששינה את ההשתלות משאר תחומי הכירורגיה. פריצת הדרך היתה בשנת 1906 אז בוצעה ההשתלה הראשונה לעז, שהשתילו בה צוואר. ב- 1933 בוצעה השתלה ראשונה ברוסיה, כשלקחו כליות מאסיר שנדון למוות והשתילו בבני אדם. אחר כך כמעט הרגו את הכירורג, משום שהוא לא ידע שלהשתלת כליה צריך סוג דם מתאים. בשנת 1955, בבוסטון, בוצעה השתלת הכליה המוצלחת הראשונה. ב- 67 בצע כריסטיאן ברנרד את השתלת הלב המוצלחת בדרום אפריקה. ב- 63 בצע שטרצל בארה"ב השתלת כבד מוצלחת לילדה חולת סרטן כבד. לאט לאט, עם שכלול הטכניקה הכירורגית, חלה גם התקדמות בשטח התרופות, האימונולוגיה ובשטח תרומת האיברים. הבעיה העיקרית בהשתלות היא לא החלק הכירורגי, שעליו בעצם התגברו רוב המרכזים, אלא דווקא בעיית תרומת האיברים, שבה יש מחסור כלל עולמי. היום כל העולם נמצא במצוקת איברים, כשמספר רב של חולים ממתין להשתלה. מספר התורמים קטן, מהרבה הרבה סיבות, לעומת מספר המחכים להשתלה.
פריצת דרך גדולה נעשתה גם במדינת ישראל - וכאן יש לרבנות הראשית חלק גדול בקידום ההשתלות בארץ - ההכרה במוות מוחי, כמוות. היום, כל העולם המערבי הכיר במוות המוחי כמוות לכל דבר. ואולי בהמשך יגיע דיון מהו מוות מוחי, קושיה הגורמת בלבול רב בציבור, גם בציבור הרופאים. בעצם, בזכות ההכרה במוות המוחי כמוות - הצליחו לבצע את השתלות הלב, הכבד והלבלב.
במדינת ישראל מחכים היום כ- 500 חולים לכליה ובהם מספר רב של ילדים. כ- 80 חולים בערך מחכים לכבד, 50 ללב. יש לנו 15 מועמדים חולי סכרת להשתלת לבלב, מספר רב של חולים מחכים לקרנית, מספר רב של חולים מחכים להשתלת מוח עצם והיום התחילו להשתיל גם מפרקים ועצמות, כך שגם מספרם של חולים אלה הולך וגדל.
ד"ר שמואלי: השתלות מהוות פריצת דרך ברפואה, משום שהן כוללות בתוכן מכלול של דברים, שהרפואה לא הכירה לפני כן. זהו המקצוע היחידי בעצם, שכירורג צריך להביא איתו משהו לחדר ניתוח. לא מספיקים לו הכלים והאצבעות. הוא חייב לבוא עם משהו, וכשהוא חייב לבוא עם משהו, יש לו בעיה, כי הוא תלוי במישהו. ה"מישהו" הזה, הוא אותו תורם איברים, שנמצא בצד השני של המתרס. זה בעצם הדבר הראשון ששינה את ההשתלות משאר תחומי הכירורגיה. פריצת הדרך היתה בשנת 1906 אז בוצעה ההשתלה הראשונה לעז, שהשתילו בה צוואר. ב- 1933 בוצעה השתלה ראשונה ברוסיה, כשלקחו כליות מאסיר שנדון למוות והשתילו בבני אדם. אחר כך כמעט הרגו את הכירורג, משום שהוא לא ידע שלהשתלת כליה צריך סוג דם מתאים. בשנת 1955, בבוסטון, בוצעה השתלת הכליה המוצלחת הראשונה. ב- 67 בצע כריסטיאן ברנרד את השתלת הלב המוצלחת בדרום אפריקה. ב- 63 בצע שטרצל בארה"ב השתלת כבד מוצלחת לילדה חולת סרטן כבד. לאט לאט, עם שכלול הטכניקה הכירורגית, חלה גם התקדמות בשטח התרופות, האימונולוגיה ובשטח תרומת האיברים. הבעיה העיקרית בהשתלות היא לא החלק הכירורגי, שעליו בעצם התגברו רוב המרכזים, אלא דווקא בעיית תרומת האיברים, שבה יש מחסור כלל עולמי. היום כל העולם נמצא במצוקת איברים, כשמספר רב של חולים ממתין להשתלה. מספר התורמים קטן, מהרבה הרבה סיבות, לעומת מספר המחכים להשתלה.
פריצת דרך גדולה נעשתה גם במדינת ישראל - וכאן יש לרבנות הראשית חלק גדול בקידום ההשתלות בארץ - ההכרה במוות מוחי, כמוות. היום, כל העולם המערבי הכיר במוות המוחי כמוות לכל דבר. ואולי בהמשך יגיע דיון מהו מוות מוחי, קושיה הגורמת בלבול רב בציבור, גם בציבור הרופאים. בעצם, בזכות ההכרה במוות המוחי כמוות - הצליחו לבצע את השתלות הלב, הכבד והלבלב.
במדינת ישראל מחכים היום כ- 500 חולים לכליה ובהם מספר רב של ילדים. כ- 80 חולים בערך מחכים לכבד, 50 ללב. יש לנו 15 מועמדים חולי סכרת להשתלת לבלב, מספר רב של חולים מחכים לקרנית, מספר רב של חולים מחכים להשתלת מוח עצם והיום התחילו להשתיל גם מפרקים ועצמות, כך שגם מספרם של חולים אלה הולך וגדל.
Original language | Hebrew |
---|---|
Pages (from-to) | 52-79 |
Number of pages | 28 |
Journal | בשדה חמ"ד |
Volume | ל"ד |
Issue number | ג'-ד' |
State | Published - 1990 |