Abstract
המאמר סוקר את תפקודם של סמני המקור בתעמולת הבחירות המשודרת. כיצד יכונה מקור אמירה, על ידי המפלגה המצטטת אותו, "אהוד ברק" או "ברק"? "אהוד אולמרט", "ראש עיריית ירושלים" או שניהם גם יחד? באילו נסיבות תציין המפלגה המוענת את מקום המגורים של מקור האמירה ואת שם המפלגה שאליה הוא משתייך? המחברת מדגימה שבתעמולת הבחירות ממלאים סמני המקור השונים פונקציות רטוריות מגוונות. אלו נגזרות לא רק מתפקידם הלשוני המוסכם של הסמנים (אזכור המקורות המצוטטים) אלא גם ממשמעויות סמויות שהמפלגות המוענות מקודדות בהם. הקורפוס הנידון במאמר מורכב מ-20 תשדירי תעמולה שנבחרו אקראית מתוך תעמולתן של המפלגות "הליכוד" ו"ישראל אחת" בטלוויזיה בשנת 1999. נמצא כי האזכורים והמאייכים בקורפוס הנבדק מחזיקים לצד משמעויותיהם הסמנטיות הגלויות גם במשמעויות סמיוטיות סמויות הנוגעות למקור האמירה (מעמדו הפוליטי ומעמדו המקצועי) ולמבע המצוטט (מעמדו האידיאולוגי ומעמדו הטיעוני). (מתוך המאמר).
Original language | Hebrew |
---|---|
Title of host publication | העברית שפה חיה - כרך ד |
Subtitle of host publication | קובץ מחקרים על הלשון בהקשריה החברתיים-התרבותי |
Editors | רינה בן-שחר, ניצה בן-ארי |
Place of Publication | חיפה |
Publisher | הוצאת הקיבוץ המאוחד |
Pages | 431-452 |
Number of pages | 22 |
State | Published - 2006 |