Abstract
מדדי עושר לקסיקלי הם כלי חשוב להערכת רכישת הלקסיקון ומשמשים לעיתים קרובות במחקר התפתחות שפה שנייה (L2) (Johansson, 2008). מאז אור והאלידיי (Ure, 1971; Halliday, 1985) הוצעו בספרות המחקר מדדים שונים לבדיקת התפתחות הלקסיקון של לומדי L2 . מאמר זה בוחן התקדמות ברכישת הלקסיקון של עברית כ- L2 ב- 50 חיבורים טיעוניים שנכתבו על ידי תלמידי כיתות ט' ו י"א -בתיכון בדואי בנגב, לפי שלושה מדדים לקסיקליים: רמת מופשטות השפה, גיוון לקסיקלי ודחיסות לקסיקלית. מתודולוגיה: רמת מופשטות השפה חושבה לפי שיעור תמניות שמות העצם המופשטים מתוך כלל תמניות שמות העצם; גיוון לקסיקלי חושב לפי שיעור התבניות (types) המילים השונות חלקי כלל -התמניות (tokens) כל המילים; דחיסות לקסיקלית חושבה לפי שיעורן של תמניות מילות התוכן מכלל - תמניות המילים. ממצאים: ראשית, נמצאה עלייה מובהקת ברמת מופשטות השפה עם הגיל; שנית, לא נצפתה עלייה מובהקת עם הגיל בדחיסות הלקסיקלית ולא בגיוון הלקסיקלי. תוכנית הלימודים בכיתה י"א מתמקדת בקישוריות כדי ליצור טקסטים קריאים. התמקדות זו מחייבת שימוש רב במילות התפקיד שמוביל לירידה בדחיסות. אי העלייה בגיוון נובעת מהבדלי אורך החיבורים בשתי הקבוצות: תלמידי י"א - כתבו טקסטים ארוכים בממוצע מאלה של תלמידי ט' ועל כן הגיוון אצלם ירד. מסקנות: רמת המופשטות יעילה כמדד להתקדמות ברכישת אוצר המילים גם בשלבים ראשוניים של הרכישה (כיתה ט') ואילו הגיוון והדחיסות מצריכים רמת כשירות גבוהה יותר (כיתה י"א); ניתן לבצע בדיקת רמת המופשטות בטקסטים שוני אורך בשונה מבדיקת הגיוון; תוכנית הלימודים משפיעה על חלק מהמדדים - הלקסיקליים; ולבסוף, יש לקחת בעירבון מוגבל את הנחת היסוד שעלייה במדדים האלה משקפת עלייה ברמת הכשירות הלקסיקלית. (מתוך המאמר)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Journal | אוריינות ושפה |
| State | Published - 2020 |